יום חמישי, 29 בדצמבר 2011

patterns

תבנית ראשונה שחוזרת על עצמה-
זוכרים את היוז'ואלס שלי מלפני כמה חודשים? עכשיו יש לי חדשים.

אנחנו לא נפגשים מדי יום, כי לשם שינוי (מבורך!) אני כבר לא בעדת הworking nine to five, אבל בכל פעם שיש לי משמרת השכם בבוקר אני נזכרת מחדש כמה הם מצחיקים:

קו 9, אי-שם לפני 06.00 בבוקר (שעה לא לעניין, אבל יש לה את היתרונות שלה), הנהג והנוסעת שלצידו. תמיד הם שם, הוא עם השפם, היא עם התלתלים הקצוצים. ככל שעובר הזמן הם מתארכים (אולי היא מגדלת?). תמיד משוחחים על עניינים שברומו-של ואני תוהה - לאן היא נוסעת? מתחילת הקו ועד סופו? הם באמת כל-יום שם? אולי היא מלווה אותו לאורך כל היום?

שמתי לב שעכשיו, כשאני פחות מרירה ביחס לעבודה, יש לי גם הרבה יותר סימפטיה לאנשי האוטובוס הקבועים. את הקודמים ממש שנאתי, הם סימנו את תחילתו של עוד יום משמים במשרד.



תבנית שנייה-
 אתמול הסתובבתי קצת אחרי העבודה ברחובות העיר בחיפוש אחר כלמיני דברים שלא מצאתי (ואז גיליתי שהכל נמצא ליד הבית! ממש דורותי מצדי). בדרך עברתי באלנבי, כבר מזמן לא שוטטתי ברחוב המפויח והמג'ויף הזה ודווקא התחשק לי. נכנסתי לקסטרו עודפים, מצאתי 2 סוודרים (בעמל רב) לחבר שלי ולא יכולתי שלא לשים לב מהשיחה שחזרה על עצמה בקרב כל הזוגות ששרצו במחלקת הגברים:

היא: "מאמי, מצאנו לך דברים מהממים!"
הוא: מהמהם בהסכמה. מה עוד נותר לו לעשות מול פרץ ההחלטיות הזה.

בחיי, כל זוג שהיה שם. פרחולים, אמריקאים, מגניבים-בעיני-עצמם, הכל(!)
אז חזרתי הביתה ואמרתי לחבר שלי---
לא, זה לא קרה. המילה מאמי מעולם לא עברה את דל שפתיי.

2 comments:

Michal מיכל אמר/ה...

ייתכן ועברנו אחת ליד השניה. אלנבי עושה לי קצת גאג ריפלקס מרוב האנשים המזוייפים, אבל זה כזה קרנבסל שקצת כיף להכנס לשם כל כמה חודשים.

מעניין. אני עברתי ליוז'ואלזס חדשים והפכתי ליותר מרירה ועצבנית, ואפילו חולה. הכל תלוי באיזה קו אתה נוסע כנראה.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

דווקא אלנבי הוא אחד הרחובות האמיתיים ונטולי הפוזה, לא? עממיקו באמת.

אם הייתי עוברת לידך הייתי מזהה אותך - פור שור (אלא אם זה קרה בקסטרו. זה היה תוהו ובוהו ברמות תנכיות)

הקו לגמרי משנה. את הקודם שלי, עם ההומלסים וכו', כבר ביטלו.

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...