לפעמים אני חושבת שאני חיה באמצעות קריאה וכתיבה - לא באמת יוצאת החוצה ועושה דברים, אלא נשארת בבית "על המחשב" (או בעבודה, גם על המחשב) ומשוטטת בעולם. זה נחמד ויש לזה כמה יתרונות (לא משמין לקרוא ביקורת מסעדה, למשל), אבל לפעמים אני מרגישה שאני לא מנצלת את ימי נעוריי ואת עצם מגוריי בכרך הגדול וההומה.
אז אתמול חבר שלי ואני יצאנו להופעה. לא סתם - מופע קונספטואלי שאפשר להגדיר אותו כמין שילוב בין וידאו-ארט למחול. נשמע על הפנים, נכון? כמו משהו שחבר שלי, הידוע באי-עמידותו לדברים לא סטרייטיים, יירדם עוד בתור לכרטיסים.
דווקא היה מגניב. היינו ב-youmake remake, שקראתי עליו כאלו תשבחות עד שהרגשתי צורך לנסות ולבדוק אותו בעצמי. היוצרת היא רננה רז רבת הפעלים (ובכלל - בחורה עם עצמות לחיים מרשימות), הרעיון הוא לתת פרשנויות שונות ומשונות לסרטוני יוטיוב, חלקם להיטים היסטריים וחלקם סתם מוזרים, מעניינים או מטרידים.
הסרטון הזה למשל, שאוזכר בשלל כתבות לייפסטייל, קיבל פרשנות די צפויה אבל נורא מצחיקה (בשתי מילים: קורבן אופנה).
זה היה פאן טהור - גם הקליפ עצמו וגם מה שהתרחש על הבמה במקביל.
אבל זה היה ללא ספק הלהיט של הערב (נא להעביר לדקה ארבע). חוץ מזה, ממש הופתעתי מזה שבילי מוסקונה לרמן הייתה פעם כזאת חמודה (עם שיער ניינטיז נורא, אבל חמודה).
אז אתמול חבר שלי ואני יצאנו להופעה. לא סתם - מופע קונספטואלי שאפשר להגדיר אותו כמין שילוב בין וידאו-ארט למחול. נשמע על הפנים, נכון? כמו משהו שחבר שלי, הידוע באי-עמידותו לדברים לא סטרייטיים, יירדם עוד בתור לכרטיסים.
דווקא היה מגניב. היינו ב-youmake remake, שקראתי עליו כאלו תשבחות עד שהרגשתי צורך לנסות ולבדוק אותו בעצמי. היוצרת היא רננה רז רבת הפעלים (ובכלל - בחורה עם עצמות לחיים מרשימות), הרעיון הוא לתת פרשנויות שונות ומשונות לסרטוני יוטיוב, חלקם להיטים היסטריים וחלקם סתם מוזרים, מעניינים או מטרידים.
הסרטון הזה למשל, שאוזכר בשלל כתבות לייפסטייל, קיבל פרשנות די צפויה אבל נורא מצחיקה (בשתי מילים: קורבן אופנה).
זה היה פאן טהור - גם הקליפ עצמו וגם מה שהתרחש על הבמה במקביל.
אבל זה היה ללא ספק הלהיט של הערב (נא להעביר לדקה ארבע). חוץ מזה, ממש הופתעתי מזה שבילי מוסקונה לרמן הייתה פעם כזאת חמודה (עם שיער ניינטיז נורא, אבל חמודה).