אנרג'י בארז

מחר יומי האחרון בעבודה, ולכן החלטתי לכבד את שכני למשרד ולמסדרון במשהו, כדי להיזכר בכל זאת כבחורה סימפטית.
הלכתי על מתכון לאנרג'י בארז של קארין גורן (מהספר "סודות מתוקים"), בגלל האפיל הבריאותי שלו. נכון שיש פה כמויות פליליות של חמאה, וגם דבש, סוכר חום ואגוזי קשיו - אבל כל עוד לא הבאתי שוקולד, כל הכולסטרול-מיינדד יפתחו פחות רגשות אשם.

אז הנה שלי, בהשוואה לאלה של קארין. יצאו ממש פוטוגניים לדעתי:

ק.גורן

מ.מורנינגסטאר

הערות לסדר היום:
-מתוק בטירוף. באמת, הייתי מורידה חצי מכמות הסוכר.
-ק. גורן עושה קצת חיים קשים. בתכל'ס, אפשר לקצר כאן תהליכים בצורה משמעותית (למשל, לקנות קוואקר קלוי ולא לקלות עצמאית במשך 30 דקות)
-לפני כמה שנים הייתי מכינה חטיפי אנרגיה די דומים, יותר פשוטים (ולדעתי גם טעימים יותר) - תחתית מביסקוויטים (מהסוג הנימוח והמוצלח, לא אוסם הדלוחים) ומעליה ציפוי של גרנולה+קרמל. היה מדהים, אבל פחות מרשים מבחינת מראה ועם אפיל לא בריאותי בעליל..

נהנתנות

אחרי תקופה ארוכה של חוסר מעש, מתחילים לטפטף עוד ועוד אירועים לסדר היום המרוקן שלי.
אין לי טענות, מדובר באיוונטס משמחים אחד-אחד, אבל איכשהו מרגיש לי שאני פשוט לא מפסיקה לאכול במסעדות, בתי קפה ודומיהם.
אני יכולה בכיף לפתוח בלוג מתחרה למנשנשת.
ורק לצורך הדוגמה-
בשבוע שחלף ישבתי לראשונה בחיי בבראסרי (ארוחת בוקר, וממש לא נפלתי. המאפים המפורסמים והעאלק-מושחתים היו קשים, קרים ולא מפתים בעליל)
ברק בשר (סניף רמת החייל. נראה לי שבקטע מוסרי אני מפחיתה משמעותית את צריכת הבשר שלי בעתיד הקרוב)
בבר גוריון (סלט גדול, שגם אכזב. כנראה אני רווית מסעדות)
ובנונה (באבן גבירול. אני גאה לומר ששם לא אכלתי, רק צפיתי בשוויינשטייגר מכסח לארגנטינים את הצורה.

באסטיאן. רועה חזירים, או לא?!

השבוע הקרוב יביא על כנפיו את פועה, גילי'ז (גם, לראשונה בחיי) ולימוזין הצפונית והרחוקה (שאלוהים יודע איך אצליח שם לאכול בשר בצמצום)

שום דבר מהנ"ל לא מסתדר עם תכנית החומש שלי להסרת ק"ג עודפים, או עם נסיונותי להיגמל מלחם ומוצרי חלב.
אני באמת מאחלת לעצמי בהצלחה מכל הלב.

נראה לי שזו הדרך ההולמת ביותר לפתוח בה את השבוע, בכל זאת- we make the rockin' world go round



------------------------
11:32- חשבון נפש קצרצר הוביל אותי לתובנה הבאה-
הדרך היחידה להתמודדות, היא ספינינג. מחר. ב18.00.
אם לא אופיע לשיעור, אני מבקשת להיסקל באבנים (וירטואליות!)

שחיתות, וגם פוסט עתיר תמונות מהשוק

הגעתי למסקנה שלא כל כך הולך לי בעבודה היום, אז אני משנה טקטיקה- לא מנסה בכוח, ועוברת להתבטל אונליין.
אתמול גם היה לי יום מושחת למדי- אמנם קמתי ב5, ועבדתי מ6, אבל בחמש אחר הצהריים הפסקתי לאלתר :)

ר' (כבר אמרתי שעוד לא סגרתי סופית את האותיות.. בקיצור- חבר שלי) הגיע אחרי העבודה מת מרעב. אני דווקא הייתי שבעה למדי, אחרי צהריים מהבודהה בורגר (סלט ברוקולי ורוסטביף טבעוני. יותר טוב מאיך שזה נשמע), אבל התחשק לי לצאת להרפתקה קולינרית.
החלטנו ללכת ל"לה גטרי" בבן יהודה. ר' כבר פנטז מזמן על הקוראסונים הממולאים שלהם, אני קיויתי שיש שם דיאט קולה :)
כמעט פספסנו את המקום, מדובר בכוך פצפון למדי, אבל התמורה מספקת ביותר:

התמונה מהאינטרנט, חבל שלא צילמתי. (ר' הזמין קוראסון ממולא בגבינה, נקניק וביצה עלומה. שחיתות שאין דברים כאלה. אני שלקתי דיאט קולה, אבל גם גנבתי ביס.)

אחר כך הלכנו די המון ברגל (את כל בן יהודה, אחר כך בוגרשוב והביתה), כדי לשרוף את הקלוריות (NOT), ושוב נזכרתי שאני ממש אוהבת את רחוב בן יהודה. אני יודעת שאני די לבד פה, אבל האסקפיזם שלו פשוט שובה אותי.

בערב הלכנו לראות את אוואטר. כמובן שנרדמתי לקצת (בכל זאת- שלוש שעות סרט), אבל אני גאה להגיד שלראשונה בחיי ראיתי -בעניין- סצנת קרב במלואה. והיא מכובדת למדי. 20 דקות כמו כלום.
איך הסרט? מדהים מבחינה ויזואלית, אין יותר מדי משחק, אבל נורא נהניתי (למרות שהמסרים נורא פשטניים ולא מתוחכמים..)
התלת מימד גרם לי לסחרחורת קשה, וממש התקשיתי ללכת ישר כשנגמר (או אולי בגלל הישיבה הרצופה שלוש שעות?..)
אגב, המשקפיים שמחלקים-לפחות בקולנוע גת- מרגישים אייטיז שאין דברים כאלה.

בקיצור- הרגיש לי כמו יום מושחת. ברור לי שבעוד חצי שנה אני אבין שמותר לי גם להתבטל אחה"צ.

ביום חמישי, החלטתי לעבוד בצהריים מהלאביט בנחלת בנימין (נורא בא לי בזמן האחרון אוכל בריא בחוץ)

ממש אוירה מלאת השראה, עם הפרחים האלה.
מה שבאמת התלהבתי ממנו, היתה הצורה שמגישים שם תה:

בדרך כלל אני מרגישה מפגרת אחרי שהזמנתי תה, כי שילמתי 10 שקלים על תיון, אבל הקומקום הזה גרם לי להרגיש טוב יותר עם בזבוז הכספים המעט מיותר הזה :)

אחר כך המשכתי לשוק. כרגיל, התפעלתי מניצול השטח באופן מקסימלי- אף לא סנטימטר אחד חשוף

וזה, ללא ספק, הדוכן הכי אקלקטי שנתקלתי בו- מיני מנגל, מברשות שיניים ונעלי התעמלות. ניסיתי, אבל לא מצאתי מכנה משותף לכל הסחורה:

את החומוסיה הזאת אהבתי, סתם כי ממבט ראשון היא נראית כמו בית כנסת, בין העגבניות למלפפונים:

וגם קניתי משהו. חיפשתי טבעת, אבל לא מצאתי והסתפקתי באלו:

תמונה אחרונה שפשוט הצחיקה אותי: (אני מקווה שמבינים מה כתוב בשלט)

המשך שבוע מוצלח (אני מקווה. בינתיים מסתמן אצלי די כושל)