חפש בבלוג זה

יום חמישי, 28 ביוני 2018

שיר לסוף השבוע

כששמעתי אותו הבוקר באוטו חשבתי שזה שיר של הסמיתס שאני לא מכירה, אבל זה בכלל שיר חדש של ג'וני מאר. מדהים איך תמיד חשבתי שמה שעושה את הסאונד של הסמיתס לכל כך מזוהה הוא הקול המאנפף של מוריסי, כשבעצם כל הזמן זו הייתה הנגינה המעגלית (אולי לא מעגלית? ככה היא מרגישה לי) של ג'וני מאר. זה מאוד לא מתוחכם ליהנות משיר חדש שנשמע בול כמו אלף שירים ישנים שאני מכירה ואוהבת, אבל מה לעשות שנהניתי.


מחשבה אחרי האזנה רביעית: אולי זה בכל זאת השילוב מוריסי-מאר שהופך את הסמיתס למה שהם. עכשיו השיר נשמע לי באותה מידה כמו משהו של הקיור או של המאניק סטריט פריצ'רס. אני עדיין נהנית ממנו. 

יום שלישי, 5 ביוני 2018

still got it

נכנסתי היום ל-XNET (כמעט הכנסתי פה התנצלות אירונית על עצמי ועל העדפות הקריאה שלי, אבל החלטתי שזה יהיה טרחני) וקראתי, באופן כמעט בלתי רצוני, את אייטם השער שלהם על טקס פרסי האופנה בניו יורק. גללתי בו בחצי-שעמום-חצי-עניין ומשום מה התעכבתי על תמונה מסוימת מתוכו, של הגבר הימני התחתון:


אני לא לגמרי יודעת למה נעצרתי דווקא עליו. אולי בגלל הז'קט המיוחד שלו. אולי כי אני אוהבת בחורים שנראים ככה (רק לפני שבועיים למדתי שזה טייפ מובחן המתקרא טווינקס). התחלתי קצת להפעיל את שרירי הקריאה שלי (עד לרגע זה צרכתי את הכתבה באמצעות פונקציות בהייה בלבד) וגיליתי שקוראים לו סאנדר לאק והוא זכה בפרס המעצב המבטיח על המותג שלו, Sies Marjan. זה כבר ממש נשמע לי מוכר.

הלכתי לעשות חיפוש בהיסטוריית הגלישה של עצמי ומצאתי שנתקלתי בקולקציה שלו כשקראתי על שבוע האופנה האחרון בניו יורק. לא רק זה, היא הייתה הקולקציה שהכי הכי אהבתי (חוץ מרייצ'ל אנטונוף כמובן). אפילו כתבתי עליה בפייסבוק! הוא יצר אותה בהשראת חלומות צלולים, שאם זה לא מקסים, אני לא יודעת מה כן. הנה כמה דוגמאות מתוכה.


זה המראה האהוב עליי מהקולקציה

פרווה מלאכותית, אני רוצה להאמין


הגילוי גרם לי להיות סופר-מרוצה מעצמי. כאילו אני, במו ידיי, חשפתי לעולם את המעצב הצעיר והמבטיח הבא. מזל טוב סאנדר, בחלומותיי הלא צלולים אני איט-גירל ניו יורקית שלובשת את עיצוביך.
והנה איט-גירל אמיתית שלובשת את עיצוביו
עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...