אבל לא התכנסנו כאן כדי לדסקס בשיר של השבק (כבודו במקומו מונח. אחלה שיר). ביום חמישי האחרון שוטטתי בסמטאות תל אביב (אז גם נתקלתי ביוד), ובעיקר ברחוב יבנה.
עד עכשיו, הכרתי רק את החלק שממש מתחבר לרוטישלד, כי זה המקום הקלאסי לחפש בו חניה
או שאולי לא. מצד שני- חניונים זה לחלשים.
במשך רוב השיטוט שלי ברחוב התמקדתי בבניינים, אי אפשר אחרת. באמת שמעולם לא ראיתי אזור משתפץ יותר מאשר רוטשילד רבתי.
(כלומר, כן- אבן גבירול, כבישים וזה.. אבל פה מדובר בשפצור בתים באופן מסיבי)
הכי הדהים אותי הדבר הזה:
(שימו לב לצבע הפיסטוקי, וכמובן- למלאכים בפרונט. ממש גותיקה ארצישראלית)
קיטש סכריני למדי.
המשכתי לטייל ונתקלתי בעוד כמה מוצגים ארכיטקטוניים מסקרנים:
האמת שהבניין השמאלי מקסים ממש. אבל חורבה אמיתית. השניים האחרים פשוט בלתי מוסברים בעליל.
ועוד מיצג הזוי משהו- הייתי בטוחה בהתחלה שזה בית כנסת שמתיימר לשחזר את בית המקדש:
עד עכשיו, הכרתי רק את החלק שממש מתחבר לרוטישלד, כי זה המקום הקלאסי לחפש בו חניה
במשך רוב השיטוט שלי ברחוב התמקדתי בבניינים, אי אפשר אחרת. באמת שמעולם לא ראיתי אזור משתפץ יותר מאשר רוטשילד רבתי.
(כלומר, כן- אבן גבירול, כבישים וזה.. אבל פה מדובר בשפצור בתים באופן מסיבי)
הכי הדהים אותי הדבר הזה:
קיטש סכריני למדי.
המשכתי לטייל ונתקלתי בעוד כמה מוצגים ארכיטקטוניים מסקרנים:
ועוד מיצג הזוי משהו- הייתי בטוחה בהתחלה שזה בית כנסת שמתיימר לשחזר את בית המקדש:
אותו צילמתי כמה פעמים ומכמה זוויות, רק בגלל שהייתי כלכך משועשעת. זה נראה קצת כמו תפאורה.
אחרכך כמובן שהגעתי לאלנבי, וחשתי צורך עז לקנות לעצמי משהו באיזה פרחיאדה.
התוצאה לשיפוטכם:
והגב:
