לא כתבתי פה בשבועות האחרונים כי עבדתי המון. בשתי משרות, ליתר דיוק. את הזמן הפנוי המועט שהיה לי העברתי בקריסה במיטה או בקריאת ספרים. סיימתי שניים - את "עפיפונים" של רומן גארי ואת "בזעיר אנפין" של ירמי פינקוס. מאוד נהניתי (מהספרים, לא מעומס העבודה).
במהלך השבועיים הללו גם קיבלתי דחייה מהתכנית שניסיתי להתקבל אליה באוניברסיטה. באופן מפתיע - דווקא הוקל לי. אפפה אותי תחושת שחרור נהדרת מרגשות אשם - שאני לא הולכת לתפוס את מקומו של מישהו שבאמת רוצה להיות שם. לא עוד מסגרות לילדים בעלי דחף עז להצטיין, לרצות ולהיות חיית המחמד של המורה! ווהוו!
כבר שמתי לב מזמן, בעבודה הקודמת שלי, שככל שיש לי פחות זמן פנוי ואני עובדת יותר מתעורר בי חשק עז יותר לקנות בגדים. (קצת מזכיר את the story of stuff שכבר דיברתי עליו. גם אני קורבן של השיטה). הפעם, מצאתי את עצמי מתעוררת בבוקר והולכת לישון עם כל מיני רעיונות ביגוד יצירתיים, שהובילו אותי למדידת פריטים שבחיים לא הייתי מודדת בעבר (חולצת אוברסייז מנצנצת, למשל, חצאית פליסה משיפון ועוד כלמיני דברים שבעבר נראו לי כחלק אינטגרלי מהמלתחה של אנני-פריד ואגנתה מאבבא אולי, אבל בטח שלא חלק מהארון שלי). בסופו של דבר קניתי ארבעה פרטי לבוש. שומדבר בסגנון הזוועות שהזכרתי קודם בתוך סוגריים, אבל כל אחד מהם קורץ לאיזשהו טרנד עונתי חולף (אבל בעל איכויות על-זמניות בעיני, שגרמו לי לצרף אותו לארוני):
- מכנסיים רחבים בגזרה גבוהה ובצבע בז'-אופוויט. קורצים - כמובן - לטרנד הפיג'מות. בחיים לא הייתי קונה דבר כזה בעבר, אבל כשמדדתי אותם עם נעליים נכונות וחולצה מתאימה (והם מתאימים למלאן חולצות! באמת!) הם ממש דיברו אליי.
- חולצה מכופתרת בלי שרוולים. קורצת לטרנד ה"בנות שקוראות יותר מדי במדור הבלוגריות של פאשן פורוורד" (AKA - אני). היא חורגת מאובר הטרנדיות, משום שהיא שחורה ולא שיפונית-פסטלית-מנטה ושאר טרנדים נלוזים של קיץ.
- חולצה שכל-כולה תחרה, ולכן מחייבת לבישת גופייה מתחתיה (או חזייה ייצוגית). קורצת לטרנד העירום (לא ניוד. סתם בחורות - וגם בחורים, לעתים - עם דחף עז לחשוף). אבל היא לא עירומה במיוחד, אז אני סבבה איתה.
(*הערת שוליים: כשהייתי קטנה שנאתי מאוד את המילה תחרה. הכרתי תחרה רק כמשהו שמעטר שולי תחתונים והייתי די משוכנעת שהמילה "תחרה" נגזרה מכך שהיא נמצאת על התחת. ותחת זה כידוע דבר מגעיל. מאז זה עבר לי. אני מאוד-מאוד אוהבת תחרה).
- (עוד) שמלת מקסי. קורצת לטרנד ה"חם לי אבל לא הספקתי להוריד שערות מהרגליים". היא אפורה-כהה, עם קפלים מעניינים וכיסים. אפילו חבר שלי התלהב, והוא בד"כ לא שם לב בכלל לבגדים. היא מליליגרייס ונראית ככה:
רק בצבע הרבה יותר מגניב וגם נראית עליי הרבה יותר טוב מאשר בתמונה התמוהה הזו.
וגם - ארבעה תחתונים באמריקן איגל. מדובר בפריצת דרך מבחינתי, משום שרק אחד מאותם ארבעה הוא שחור (אני לא זוכרת אם שיתפתי בעבר בקיבעון הקליל-עד-גבה-גלי שיש לי לתחתונים שחורים. תקופה ארוכה מאוד הייתי משוכנעת שיום עם תחתונים צבעוניים יהיה יום נטול מזל).