חפש בבלוג זה

‏הצגת רשומות עם תוויות הארון שלי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הארון שלי. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 29 במאי 2010

אחרי יותר מדי צפייה בטריני וסוזנה

חבר שלי שוהה בימים אלה בחו"ל, לצורך אותה חתונה מדוברת. בגלל שזו נסיעה די ארוכה, ביקשתי שיביא לי את הבגדים שלי ששוכנים אצלו בארון- מסתבר שיש יותר ממה שחשבתי.
בנוסף, הימים האחרונים היו רגועים למדי, ואפשרו לי לעשות די הרבה כביסה. התוצאה של האירועים הכביכול-לא-קשורים-לחלוטין האלה, היא שיש לי המון בגדים (ונעליים) בארון פתאום, ולהלן המסקנות:

יש לי שישה זוגות מכנסיים שאני לובשת (בנוסף לכמה זוגות שסתם נמצאים בארון, אבל הם צמודים/פדלאפונים/2003 מדי)
המון נעליים. לא בא לי לספור. בכולן אני משתמשת חוץ מבקרוקס המחרידות ובנעלי ההתעמלות (למרבה הבושה).
חמש שמלות לבישות. רובן נראות עלי טוב, אבל הן די סמרטוטיות.
על חצאיות אין לי כוח להרחיב כרגע. יש לי, אבל הן די סתם, ולא בגללן נכתב הפוסט.
המון המון גופיות, הרבה מהן די מחרידות.


הבעיה היא חולצות- נראה לי שיש לי הרבה (אין לי כוח לשלוף ולספור, שמתי עכשיו לק), אבל רובן מאבדות את צורתן חיש-קל, והן לא איכותיות במיוחד. החולצה הכי מגניבה שיש לי כרגע בארון- מבד בלתי מתכווץ, עם ציור מוצלח ופתח מעניין- מושאלת מחברה.
נראה לי ששנים של שופינג בהן הייתי ממוקדת-מכנסיים (מתוך מחשבה נכונה, שזה הפריט הבעייתי), הסיטו את תשומת ליבי מהדרישות הנאותות מחולצה/גופייה.
כתוצאה מכך, אפשר למצוא אצלי דברים כאלה:
יש לי כאלה בטונות. גופיית ספגטי, הכי זולה שיש.. לא מספיק ארוכה, ומבד שמרגיש כמו לייקרה (מתיימר להיות 90% כותנה) ונצמד הרבה יותר מדי.

עוד דוגמה:
אותה קניתי כי היא "דהוייה ומגניבה", עם הדפס עאלק-מגניב גם הוא. בתכל'ס, היא רחבה עלי מדי,  המפתח של הצוואר קטן מדי, והבד הדק שלה נצמד מדי לציצים. בפעמים הבודדות שלבשתי אותה, הרגשתי מגה-בוצ'ה. עם ציצים גדולים ובלי מותניים בכלל.

ודוגמה אחרונה-

היא באמת מגניבה (אני מתה על באטמן), אבל היא קצרה מדי, צרה לי קצת בציצים, והשרוולים האלה יגרמו גם לזרוע של קייט מוס להראות בשרנית. הייתי צריכה לקנות אותה בM, ולא בS, אבל ההדפס כלכך מגניב- אז אני מקפידה ללבוש אותה עם גופייה ארוכה למטה וקרדיגן מעל.

ולמרות הארון המצויד שלי, קניתי אתמול את אלה:
לזכותי ייאמר, שהם עלו לי 50 שקלים(!!), והמחיר המקורי היה 360(!!!!)
וכן, הם מזובררים. הנה דוגמה מקרוב:



ואחרי כל הוידוי הצרכני הזה, חבר שלי עוד שואל אותי מה אני רוצה מארה"ב.
שאלה מצויינת. (אין לי מושג)
--------------------------------------------------
מסקנה שהגעתי אליה בעודי מתחננת לטיפי-ארה"ב מחברות שמבינות: קשה לסמס עם (התחלה של) ציפורניים ארוכות
(אני מנסה לגדל).

יום רביעי, 27 בינואר 2010

סדר בארון

באמת בלי שום סיבה מיוחדת, החלטתי לאוורר לראווה את מדף הבשמים שלי. בימים כתיקונם החבורה העליזה שלמטה לא זוכה ליחס מכובד כלכך, ותקועה על מדף די מעפן, בארון די מעפן.

(אפשר להתעלם מהטמפקס שם מאחור. הוא טרם מצא את מקומו בבית.)
כל פעם שאני מגיעה לאיזה פארם ומתחילה לרחרח את הבשמים שבו אני מרגישה לא מוסרית, כשיש לי כלכך הרבה משלי. (תשעה זה די הרבה, לא? תכף נראה את כולם. אני יודעת שלמעלה יש רק שבעה)


ללין- בודי מיסט וונילה פצ'ולי. נוט מיי קאפ אוף טי. ללין זה קצת מעפן בעיני (מין מתנות בתמצווה כאלה), וגם ווניל זה לא הניחוח האהוב עלי. לספציפי הזה יש מין "ריח לוואי" פלסטיקי שכזה.

דונה קארן בי דלישס- נראה לי שלכל בחורה שנייה בארץ יש. נקנה במין החלטה לחרוג מהריחות הפייבוריטיים שלי לטובת משהו יותר רענן. בתכלס- אני לא כלכך אוהבת אותו, הוא קצת גברי בעיני.




מין שמן גוף בריח מאסק שכזה, שקניתי בשנקל בערך בוואו קוסמטיקס- זה היה במסע הייסורים בחיפושים אחר תחליף הולם ל"מאסק אויל", והוא לא ממש מספק את הסחורה.

קאיפו יסמין- נקנה בחנות טבע-בריאות-שיט שכזאת ליד הבית. האמת שבחנות התלהבתי מהיסמין, אחר כך הוא הריח לי כמו מטהר אוויר, אבל ממש בימים האחרונים הבנתי שבכלזאת מדובר בבושם מוצלח- פשוט צריך לתת לו קצת זמן על העור.
אגב, קאיפו-הבחורה שמכינה את הבשמים האלה-היא לא אחרת מקאיפו כהן, או בשבילכם: אביה




בושה למי שלא מזהה נכס צאן ברזל שכזה.
ונמשיך.




בולגרי- נקנה לי כמתנת יומולדת לפני שנתיים, הוא ממש לא הסגנון שלי ומאוד מאוד גברי לטעמי.
ווייט מאסק של בודי שופ- עוד ניסיון לשחזר את ריחו של מאסק אויל הקלאסי. זה לא זה, ובדומה לללין, גם קצת פלסטיקי.
אורגנזה של ג'יבנשי- סופר מתוק, קצת כבד מדי בשבילי. אהבתי אותו בסופרפארם, אבל עכשיו יש לי רגשות מעורבים כלפיו.

ו-הנסיך הקטן:



מאסק אויל אמיתי! מצאתי אחרי חיפושים מרובים. מסתבר שהלהיט האייטיזי הזה נמכר היום רק בפרפומריות, וגם- לא בכולן.
הוא אצלי בתיק קבוע, ולכן הסרט הירוק שלו מקווצ'ץ' למדי.
באמת שניסיתי, ואף פעם לא מצאתי בושם יותר מוצלח. אני מתה על הריח הקצת-טלקי שלו.
(האמת, אין לי מושג אפילו איזו חברה מייצרת אותו. כל מה שאני יודעת זה שאינטרקוסמא מייבאת אותו ארצה)

ואמרנו תשעה, נכון?



אמייזינג גרייס של פילוסופי- הוא לא פה כרגע, ולכן התמונה מהאינטרנט. האמת שביקשתי את פיור גרייס (יש שמועות שגם לו יש ניחוח טלק נחשק), אבל בלבול קל בספורה הותיר אותי עם החבר הזה.
הוא לא רע בכלל האמת.. אבל אני עדיין מסוקרנת לגבי פיור גרייס.


עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...