חפש בבלוג זה

‏הצגת רשומות עם תוויות הכי שטויות שיש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הכי שטויות שיש. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 12 בדצמבר 2013

התגלית הגדולה של השבוע (פוסט מלא בשטויות)

1) למעשה מדובר בגילוי מינורי מאוד, אבל כזה שהפתיע אותי:

מסתבר שג'ניס איאן (לא הזמרת, אלא התיכוניסטית באד-אס הקשוחה והמגניבה מ"ילדות רעות", סרט הנעורים האולטימטיבי של העשור האחרון) היא-היא למעשה ליזי קפלן, שחקנית שלא הייתי מודעת לקיומה אבל יש מלא באזז סביב איזו סדרה שהיא מככבת בה (ששמה כולל את המילה "סקס". האם יש דרך יותר מתאמצת לעורר באזז?).

קראתי בחטף כמה ראיונות עם מיס קפלן והם לא ממש עניינו אותי - גם כי סדרה על פסיכולוגים שחוקרים התנהגויות מיניות נשמעת לי פאתט וגם כי היא נראית כמו אלכסה צ'אנג, שזה טרן-אוף מיידי מבחינתי. אבל אתמול נדרשתי להתעסק באיזה ראיון שהיא נתנה, ופתאום קלטתי שהעיניים שלה ממש מוכרות לי. IMDB קצרצר כבר נתן לי את התשובה.

אז ככה היא נראתה ב-mean girls:
וואו, ממש קשה למצוא תמונה מתוך הסרט שאינה איזה גיף קופצני ומעצבן. 
אני מניחה שזה מעיד על האיכות הקאלטית שלו.


ככה היא נראית היום:
רק לי היא מזכירה קצת את אלכסה צ'אנג פה? ואף מילה על השמלה האיומה

והגארנד פינאלה - ככה היא נראתה בפרימיירה של "ילדות רעות":
תלתלים מסורקים (איכס. אסור לסרק תלתלים) ומחומצנים רע. 
מזכירה לי ככה מישהי שלומדת איתי

נראה לי שהיא מציבה תחרות לא פשוטה בפני ריהאנות ודומותיהן מבחינת ורסטיליות. הבחורה משתנה כמו זיקית!

2) נראה לי שמצאתי את המתנה שאני רוצה ליום ההולדת שלי: "ספר הלילה הגדול", של יהודה עמיחי. אני כותבת את זה כאן כדי לזכור, כי לקראת היומולדת שלי אף פעם אין לי תשובה לשאלה מה אני רוצה. תרגישו חופשי להזכיר לי לקראת אוגוסט.

הרעיון צץ לי אחרי הפוסט הקודם, שדפנה סברה (בתגובות) שהוא מהווה געגוע אחד גדול לילדות (וייתכן מאוד שצדקה) וגם בעקבות שיחת טלפון עם אמא שלי. אצל ההורים שלי יש עותק של הספר (אמא קנתה לי אותו פעם, לפני שנים, בשבוע הספר בחיפה), אבל אני רוצה אחד שיהיה רק שלי, בדירתי שבכרך הגדול. בעיקרון אין לי יותר מדי סבלנות לשירה, אבל עם יהודה עמיחי זה אחרת.

3) אחרי שהסתפרתי (כן, אני יודעת שאני חופרת על זה עד בלי די) הייתי די מרוצה, אבל כרסמו בי ספקות. חששתי שהפוני, שעושה לי קצת מצח נמוך מעצם היותו פוני, גורם לי להיראות מאותגרת שכלית קצת. עכשיו אני מבינה למה זו בכל זאת הייתה החלטה מוצלחת - השיער שלי נראה ממש טוב במזג האוויר החורפי. אין לי ספק שלפני התספורת, עם ליפת רוברט פלאנט שטיפחתי, היו היום מראות קשים מאוד על ראשי.
כזה, רק בלי שיערות על החזה.
האמת - יש לו שיער מדהים. לא הייתי מתנגדת לצבע הזה באופן טבעי

יום רביעי, 12 ביוני 2013

זה לא שאני לא רוצה

אני מתה לכתוב, אבל אין לי זמן ויש לי מצפוניות גבוהה, אז אני לא ממש מרשה לעצמי לעשות דברים לא מועילים בשעות שבהן המוח שלי עוד מתפקד.

טעימות קטנות ממה שבא לי לכתוב עליו:
-החוויה האנתרופולוגית הצפונבונית שצפויה לי הערב
-הבטחה שהבטחתי לעצמי לסוף תקופת המבחנים
-גילוי מרעיש: הבנתי למה אני אוהבת תכניות בישול
-חטא אנטי-אופנתי שאני מתכוונת לבצע

חוץ מזה, חיברתי פתגם קצר ומפגר.
קודם כל הקדמה: כשהייתי קטנה, בתיכון אם לא למטה מכך, נהגנו להגיד "יום יבוא, השמש תזרח וכולנו נעשן באנגים במזרח". לא שידעתי מה זה בדיוק באנג (רק שמעתי בשושו שמצאו כאלו פעם במחששה של הצופים) או לאיזה מזרח ספציפי מתכוונים (מזרח תיכון חדש? לבי במזרח? מזרחי-טפחות?), אבל נהניתי לכתוב אותו על שולחנות ויומנים ולהרגיש מגניבה עד אין קץ.
אז לכבוד הקיץ, תקופת המבחנים והרגרסיה המנטלית שנפלה עליי, חיברתי את הגרסה הסטודנטיאלית-פסיכולוגית של אותו המשפט: "יום יבוא, ואם לא נשתגע, כולנו נטפל בתשושי-נפש בגהה".

ביי ביי, הלכתי לעשות לעצמי חזרה על החומר בסטטיסטיקה.

יום שבת, 9 באפריל 2011

התחדשות

בהשראת הבלוג fashion local, הוספתי גם אני אפליקצית תרגום לבלוג (בשביל כל הכניסות התמוהות לכאן מדרום קוריאה ואוסטרליה).
ממכר ומצחיק ממש (לפחות אותי) לקרוא את עצמי באנגלית עילגת.

יום רביעי, 26 בינואר 2011

הופרדו בלידתם?

טאבי גבינזון ושבי גביזון - אני היחידה ששמה לב למוזרות הזאת?
 


כנראה שכן. לילה טוב.


ואגב טאבי גבינזון - פתאום הבנתי שהיא מזכירה לי את ג'ואי ראמון. גם יהודי, אמריקאי, ממושקף ופאשן אייקון.

יום שלישי, 11 בינואר 2011

פרסומות ועוד

קצת הצחיקה אותי הפרסומת הזאת:
דנה ספקטור למאוזנר\גולברי\משהו אחר של סבתות שמוכרים בגן העיר
קודם כל - מה פשר הבחירה התמוהה בספקטורית הסוערת כמקדמת מכירות של מותג מצ'עמם שכזה? ואל תגידו לי "שינוי תדמית", כי במקרה כזה יש צורך בבגדים פחות בוקיים.
ואם כבר הלכנו על דנה ס. - למה לא לעשות שימוש בנכסיה המובהקים, AKA הרגליים מעוררות הקנאה? ככה היא נראית סתם דודה משמימה עם עיניים קטנות.

ובלי שום קשר, זה הלק שכיכב על ציפורני בשבוע שעבר (האיכות מחורבנת, גם של הצילום וגם של הפורמולה)
לק ממש פחאז', קרליין עתיק שכזה+טופ של קרליין, אבל התוצאה ממש מצאה חן בעיני.

יום שני, 20 בדצמבר 2010

מארקי מארק

הכי טראש, אבל ממש בא לי להוריד את האלבום הזה:
גם דוראן דוראן וגם מארק רונסון! יצאתי בחורה-בחורתית עם טעם גלגלצי מפוקפק, אבל זה ממש בא לי בטוב עכשיו.
ומפה - לספינינג. מי שאכל ארוחת ערב בבנדיקט בראשון, יגרור את עצמו ל"ספין פארטי" בשני.

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...