פישלתי, שוב. בפעם שעברה זה היה מעבר לכתובת חדשה ששיבשה כאן את היוצרות,
עכשיו - עם המעבר לטלפון חדש וחכם, הצלחתי איכשהו למחוק את כל התמונות מעשה ידי שהעליתי לכאן (משהו שקשור לסנכרון, לא אלאה בפרטים טכניים). אולי זה מה שיוכיח אם התמונות הן העיקר או המלל שאני מצמידה אליהן באהבה רבה.
בכל מקרה, הצילומים שיועלו מעתה יהיו משודרגים בהרבה, תודות לטכנולוגיות המתקדמות של מהנדסי סמסונג.
ובנימה אופטימית יותר, שיר הקיץ האולטימטיבי שפשוט לא יוצא לי מהראש:
שימו לב - כולם לבושים בגווני אלמוג. היש טרנדי מזה?
וגם - בשבוע שעבר יצא לי לעשות קצת שופינג. איכשהו, את הדברים הכי שווים מצאתי באדרת (חנות היד שנייה המוצלחת ברחוב בוגרשוב) ואני ממש לא מתכוונת לפרטי וינטאג', אלא לזארה בייסיק שתמיד הייתי צריכה בארון.
תמיד נרתעתי מלקנות את פרטי הבייסיק הנחשקים של זארה. בעוד כל חברותי התהדרו בחולצות המכופתרות ובשורטס המוצלחים, לי זה נראה קצת פלילי להוציא 150+ על מכנסונים. אולי אני מתקמצנת כשאני מעדיפה לרכוש אותם משומשים וב-30 ש"ח, אבל זה נראה לי כמו הדבר השפוי (והסביבתי!) לעשות.
לא יכולתי למצוא כותרת קלישאתית יותר לחגיגות-שובי-לבלוג, נכון?
אבל מתחשק לי לשמוע קצת רוק טראשי, זה משפר את מצברוחי בצורה משמעותית.
there you go. עכשיו אפשר להתחיל את הבוקר ולפצוח בהסברים והתנצלויות:
(דברו עם השכנים שלכם. גרפיטי חביב ומוזר שנראה לי כמו התמונה הנכונה לפתוח בה פוסט מתנצל)
אז נעלמתי לדי הרבה זמן, לפחות במושגים אינטרנטיים (וכמובן שעולה בי עכשיו החשש הילדותי-אבל-הגיוני שאף אחד בכלל לא שם לב)
דווקא לא הייתי עסוקה במיוחד, העבודה לא שאבה אותי בצורה מיוחדת. עבדתי די במונוטוניות. נראה לי שפשוט נשחקתי.
מה שכן, הרגשתי עייפה וחסרת השראה (וואו, ועכשיו אני גם מרגישה חלודה נורא בכתיבה)
את העייפות אני נוטה להסביר במיעוט אכילת ירקות לאחרונה. לא טוב, ואני מתכוונת לשנות.
את חוסר ההשראה אפשר לתלות בעבודה שכבר נמאסה עלי, או בסירוב לא נחמד (באנדרסטייטמנט..) שקיבלתי מעורך מגזין כלשהו. אני יודעת שהדבר הנכון לעשות הוא לומר לעצמי שמדובר בעוד שמוק בעמדה בכירה בעולם התקשורת, ואני לא רוצה לעבוד אצלו, אבל בהתחלה זה די כאב. עכשיו כבר ממש ממש לא, אבל אני מרגישה מין קהות חושים שכזו.
ולחדשות המסעירות באמת: אני בחופש! מהיום ובערך לשבוע.
יש לי כמה איוונטס חשובים ביותר, אבל חוץ מזה הלוז די ריק, ואני לא בטוחה מה בדיוק אני רוצה לעשות. חבל שנפלתי על מזג אוויר סגרירי שכזה שדי מגביל את האפשרויות העומדות לרשותי.
נראה לי שאני אצא להרבה שיטוטי סרק, ואשתדל לשבת בבתי קפה בבטלה מוחלטת כמו כל אותם אנשים שאני רואה ב11 בבוקר מתפנקים על הפוך ואני תוהה מה בדיוק הם עושים למחייתם.
(עידן אלתרמן. מה בדיוק אתה עושה למחייתך, בעצם?)
וחוץ מזה אני אנצל את המאורע כדי לתרום סוףסוף את שקית הבגדים העצומה שיושבת אצלי בחדר לויצו.
אגב בגדים- בשישי האחרון, תוך כדי רכישות להשלמת התחפושת, הפנקתי את עצמי במיטב תוצרת אלנבי-קינג ג'ורג'
(נשמע נורא, נכון? אבל באמת שהתוצאה היא בייסיק לא רע בכלל)
ג'ינס מחנות פרחות היסטרית, אבל הוא באמת מוצלח ועלה 130 ש"ח (האהא. יצא חרוז. פואטיקה במיטבה)
חצאית ירוקה-כהה (כאן לא ממש רואים את הצבע) בגזרה גבוהה אבל לא פרחית, מחנות במכירת חיסול ולכן עלתה לי 50 בלבד :)
סתם טישרט עם הדפס סמי-מתלהב. אבל אין לי הרבה טישרטס בכלל, וכאלה שנראות עלי טוב בפרט.
ובענייני תחפושות:
Zיגי כבר נחנך, והיה הצלחה מסחררת, אבל איכשהו לא בא לי על התחפושת שוב (בסוף הערב דידיתי לאוטו בקושי רב, ולא בגלל שכרות אלא בשל מגפי האיימים). אני הולכת לעוד מסיבה, ומתחשק לי להרגיש בנוח (כלומר- הפעם בלי טייץ פסיכודלי ועקבי זונות).
העניין הוא שעכשיו בטח סיוט לקנות תחפושות, וגם אין לי שום השראה.
המשך יבוא. הצטברו לי שלל רעיונות לפוסטים.
עדכון קצר: ויצו עמוסים כרגע ולא מקבלים תרומות עד אחרי פורים. נחמד לדעת שיש אנשים טובים.
