יום רביעי, 23 ביולי 2014

קיוויתי להרבה יותר

אני לא צורכת חדשות עכשיו. היה לי וויכוח על זה עם מישהו מהעבודה, אבל אני פשוט לא מסוגלת (התעסקתי בחדשות במשך תקופה ארוכה מדי. די!)


גם קשה לי לכתוב פוסטים כרגע. דווקא יש לי על מה, אבל אני לא יכולה. דברים שאינם קשורים למלחמה נראים לי לא נאותים, אין לי כוח לפתוח פוסט בהתנצלות הנדושה על אסקפיזם ועל כך שדווקא עכשיו, כדאי לרומם את המורל עם עיסוק בזוטות אחרות. על דברים שקשורים אני מפחדת לכתוב, כי יצלבו אותי בקמפו די פיורי (ואולי בצדק? אני כבר לא יודעת). 

אז נראה לי הכי מתאים להשמיע מוזיקה. בפרט מוזיקה מתקופה אפלה כמו השבר שאחרי מלחמת יום הכיפורים. והנשמות הטהורות גם ככה תמיד נראתה לי כמו להקה טרגית - גם כי הם הוציאו רק אלבום אחד, גם כי הוא מורכב מאנסמבל שירים יפים נורא אך מדכאים נורא, גם כי הם התפרקו בשיא הצלחתם, גם כי נאווה ברוכין חזרה בתשובה וגם כי זכור לי (אם כי אני לא בקיאה ממש בחומר) שנתן כהן היה מוקצה מחמת מיאוס ברדיו הישראלי במשך שנים (טוב, ביררתי את העניין. הוא אסר להשמיע את שיריו בגל"צ ובגלגל"צ). 

2 comments:

nona אמר/ה...

מתחברת מאוד לכל התחושות שכתבת. אני אישית לא מצליחה שלא לצרוך חדשות, הן בכל מקום. אני רק נכנסת לפייסבוק והפיד שלי צורח חדשות.

בימים האחרונים אני מבינה כמה הכל בארץ טוטאלי ומחייב, או שאתה כל כולך שם או שאתה עוכר ישראל ועושים בך לינצ'ים אינטרנטים. המלחמה הזאת בעיקר חידדה אצלי את הפחד מהעם שלי.

אבל הנה אני מכניסה לך חדשות איפה שאת משאירה אותן בחוץ. אז בא לי לסיים בבדיחה ואני די גרועה בבדיחות, במקום אני אגיד שקראתי את המאמר הזה שנתת לי וממש אהבתי ואפילו חלמתי עליו משהו בקטנה ועכשיו כל סרט אני מחפשת את המוטיב הזה

ביוש

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

נעה נעה, מזל שהגבת - כבר שקלתי למחוק את הפוסט. לא בשל היעדר התגובות, סתם כי הוא קצת מאוס בעיניי.

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...