חפש בבלוג זה

יום רביעי, 2 ביולי 2014

marjorie in vintage-land

אחרי הביקור האחרון שלי בחנות יד שניה חשבתי על זה שבשנה ומשהו האחרונות, מאז שנרגע ההייפ ההיסטרי שהיה סביב וינטאג' ויד שניה, אני הרבה יותר נהנית להיכנס לחנויות כאלו.

לפני ארבע-חמש-שש שנים הביקור בחנויות יד שניה היה משול מבחינתי להבלחה במסיבה של הילדים המקובלים, או בפאב הנכון של הרגע. המוכרות נראו מאגניבות מדי ואני הרגשתי לא מאגניבה מספיק, כאילו נדחפתי בלי הזמנה לעולמם של התל-אביביים האמיתיים. המבוכה הזאת גרמה לי לרכוש כמה פריטי לבוש לא כל כך מוצלחים (למשל - תיק כסוף ענק ומחריד. או מכנסיים ממורטטים שלבשתי אולי פעמיים) רק כי לא היה לי נעים, כדי שלא אתפס על חם בפרובינציאליות שלי.

עכשיו, כשההיפסטריזם הכבד וחנויות היד-שניה ננטשו לטובת נובו-היפסטריזם (תת-תרבות שמלאה במסעדות מתפנפנות של אייל שני ובגדים חדשים) הרבה יותר נעים ורגוע לעשות שופינג. ולכן יש לי עוד המלצה - על הדוכן של איה בשוק הוינטאג' והעתיקות בכיכר דיזנגוף. "מבינות" אמיתיות בטח כבר מכירות אותה מזמן, אבל אני הכרתי רק לפני שנה. יש לי בינתיים רק פריט אחד ממנה, אבל אני עוקבת באדיקות אחרי חשבון האינסטגרם הכיפי שלה ומבטיחה לעצמי לקפוץ לדוכן כשיתפנה לי קצת זמן.



(החצאית השמאלית, לא הימנית)


(לא יודעת אם הייתי הולכת ככה, ברמודה ואני לא ממש חברים, אבל זה בהחלט מעורר השראה).

אין תגובות:

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...