חפש בבלוג זה

יום שבת, 18 באוקטובר 2014

טעם של פרחה

אני לא חושבת שיש לי טעם פרחי בבגדים, בבחורים או במוזיקה (אם כי אירוסמית' וגאנז הם טראשיים ופרחיים למדי, אז אולי אני צריכה לשקול שוב את ההצהרה האחרונה). אבל בשני דברים יש לי ללא צל של ספק - בשמים ונעליים.

כשהייתי קטנה (שנות סוף היסודי-תחילת החטיבה חסרות המעש) אחד הבילויים החביבים עליי ועל חברותיי היה ללכת לרחרח בשמים בסופר פארם. לפני כמה שבועות נקלעתי עם חברה לסופר פארם. אנחנו כבר קצת רחוקות מהחטיבה, אבל איכשהו יצא שהעברנו איזה חצי שעה ברחרוח בשמים.

לאותה חברה יש טעם הרבה יותר מגובש וקלאסי ממני בכל הנוגע לבישום. בכל פעם יש לה רק בושם אחד, "הריח שלה" לאותה תקופה, והיא נוטה לבחור ניחוחות כמו קלואי, דה ביט של ברברי ושאר בשמים של בחורות שמבינות עניין. אני, לעומתה, בעלת אוסף בשמים רנדומלי ביותר - החל מבודי ספריי בניחוח לימון ורבנה וכלה בבשמי סבתות או כל מיני הזיות שהזמנתי לפני שנים בסטרוברי. אגב, אני לא חושבת שזה עניין של גיל ולכן לא נראה לי שמשהו ישתנה אצלי בנושא - אחותי הצעירה ממני בעשור היא בעלת הטעם המגובש ביותר שאני מכירה ומוכנה להתבשם אך ורק בגרין טי של אליזבת ארדן.

זאת אחותי
התחלתי לקנות בשמים בצורה די אימפולסיבית בתקופת הצבא (כדי לנחם את עצמי על היותי חיילת, כאילו דה) ועד עצם היום הזה סיימתי בקבוק אחד בלבד (משהו של פילוסופי, שבתכלס לא ממש משקף את הטעם שלי). לא קרה לי שחזרתי לבושם פעמיים - גם כי אני לא חזקה בלסיים בקבוקים וגם כי יש בי דחף ילדותי לנסות כל פעם ניחוחות חדשים.

הבושם הראשון שהיה לי אי פעם הוא מאסק אויל. תכלס, עד היום זה הניחוח האהוב עליי. ולמה אני אומרת שיש לי טעם של פרחה? כי לצד המאסק העאלק-תמים, הבושם הראשון שקניתי לעצמי (את המאסק קיבלתי במתנה) הוא אורגנזה ההו-כה-לא-מתוחכם של ג'יבנשי והניחוחות שאני באמת נמסה מהם הם אנג'ל, היפנוטיק, טאן דה נאז' ושאר דברים מסוכרים, מתובלנים ונוטפי אבקת טאלק.
וזו אני. אם רק היה לי את האומץ

וכמו שאני חייבת שהבשמים שלי יודיעו על נוכחותם למרחקים, כך גם הנעליים שלי: אני מעריצה גדולה של פלטפורמות. נכון, יש פה גם עניין (חשוב וחיוני!) של תוספת גובה - אבל לא רק. אין דבר שאני נהנית לנעול יותר מאשר בפאלו. כשאני כבר נועלת עקבים, הם יתהדרו בפלטפורמה קדמית. זוכרים שטרנד הקלוגס המאסיביות הבליח כאן לשניה? (ב-2010 פחות או יותר) אז לי היו כאלו כבר ב-2006 ועד היום אני סבורה שמדובר בנעל די אולטימטיבית.
שאנל, אביב 2010

כשהייתי בתיכון מיעטתי לתת דרור לאספירציות הטראשיות-פרחיות שלי. בכל זאת, הייתי ראשג"דית מכובדת. אבל הייתה לי חברה פריקית ואפלה שהבינה ללבי. היא קנתה לי ליומולדת מגפי פלטפורמה(!) עד הברך(!!) בצבע ורוד בזוקה(!!!). המגפיים היו איומים ואדירים גם יחד והלכתי איתם לא מעט. זו הייתה אחת המתנות המגניבות שקיבלתי אי פעם, בעיקר כי הרגשתי שמישהו קרא את נבכי נפשי המנצנצת, שהייתה עטופה במעטה שעמום עבה בצבע חאקי.

9 תגובות:

Standing Ovation אמר/ה...

אני כל כך אוהבת את הכנות שאת כותבת! זה אפילו גורם לי לספר לך שבתיכון כשכולם הלכו עם פלטפורמות, קניתי סנדלי אצבע שחורים על פלטפורמות דווקא לא גבוהות והן היו קצת גסות ולא אופייניות לי בכלל ואולי אפילו לא בטעם שלי, אבל מאוד נוחות. מה שגרם לי להפסיק ללכת איתן אחרי פעמים בודדות היה שמישהו מהכיתה אמר לי שזה נראה של סאדו מאזו (והופ עכשיו יהיו לך בגללי עוד תוצאות חיפוש הזויות בבלוג :)) ותכלס הוא קצת צדק למרבה המבוכה.

marjorie morningstar אמר/ה...

פלטפורמות שחורות בסגנון S&M? נשמע משהו כמו משהו שהייתי מסוגלת לאהוב (כאמור, אנחנו בענייני גילויים מביכים).

sefi אמר/ה...

פעם כשהייתי בתיכון איכשהו היפנוטיק פויזון הגיע אלינו הביתה. אולי מהדודה מאמריקה או משהו כזה. בכל מקרה, זה היה מהפנט אבל לא הייתי מסוגלת להשפריץ אותו על עצמי.
יש מצב שיש לי בושם בשבילך, של ברברי שהוא גם כמו שאת אוהבת וגם מתוחכם. וחדש. אני אשמח להעביר אותו כי הוא לא טוב לי. אם תרצי ניפגש באוני ואתן לך.
השנה כבר לא אהיה בגילמן הרבה, אז יהיה צריך לקבוע פגישה, לא יהיה לי מספיק זמן לצוד אותך.

דולורס והענבים אמר/ה...

איתך לגמרי בקטע הילדותי של לנסות כל הזמן בשמים. גם אני לא מסיימת אף בקבוק והכל עובר לאחותי/אמא שלי/חברה של סבא שלי. זו תאווה בלתי נגמרת מבחינתי. הבשמים והרחרוחים. כמה לא צרפתי מצידי. אגב לאחרונה קניתי את מודרן מיוז של אסתי לאודר בלאחרונה אני מתכוונת לפני שבוע והוא טרם נמאס עליי. רק עם שני בשמים קרה לי שחזרתי אליהם לאחר שהסתיימו - קלואה ולייט בלו, אבל גם הם נמאסו בסוף

marjorie morningstar אמר/ה...

וואו, ספי, איזו הצעה נדיבה ומגניבה. אשקול בחיוב. תודה!

דולורס - היחיד שלא ממש נמאס לי ממנו הוא בושם בריח נקי מאוד של יסמין, של איזה יצרנית בשמים ישראלית שכבר לא מייצרת יותר לדעתי, כך שגם אם ארצה לא יהיה לי סיכוי לחזור אליו לכשייגמר.

לילך הדר אמר/ה...

בבפאלוז וההיפנוטיק אני לגמרי איתך. ולנסות בשמים בסופר פארם זו אחת ההתמכרויות שלי

marjorie morningstar אמר/ה...

יש :) אז את הבחורה השלישית שאני מכירה (מכירה. יו נואו) שאוהבת היפנוטיק.

nona אמר/ה...

1. לא מתאים לך להשתמש במילה פרחה, לא מילה לעניין...
2. יש לי גם קלוגס! מטופ שופ בעלות עקב שאין שום סיכוי שאני אוכל ללכת עליו יותר מחמש דקות רצופות אבל הן היו נורא זולות ורציתי נעליים מטופ שופ אז קניתי אותן.

3. ואני אהבתי את הבושם אנג'ל. גילוי מביך, אמרנו?

marjorie morningstar אמר/ה...

פבלשתי את הפוסט הזה בתקופה שבה טעון במיוחד לומר "פרחה", עם הסדרה הזאת של ערוץ שמונה.

אולי אני אקנה ממך את הקלוגס המדוברות? מה דעתך?

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...