חפש בבלוג זה

יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

הלו יעקב

אויש, איזה שבוע מחורבן מקצועית. אני חושבת שמעטים הג'ובים בהם עובדים על תוצרים, ו-50% מהם פשוט הולכים לזבל.
(אולי רק בתור כתבים. וגם- תלוי איפה)
התחלתי את הבוקר ברמת עצבנות גבוהה, יחסית לעובדה שאני עדיין לא מרגישה הזדהות ונאמנות טוטאלית למקום בו אני ממוקמת, וכבר תכננתי איך אפרוק את כל עצבי בשיעור קיקבוקסינג. בסוף יצאתי כלכך מותשת שלא הצלחתי לגרד את עצמי לכיוון החד"כ. אבל זה בסדר. מחר אני שם, והשבוע עוד בשיאו כך שהאידאה לביקור תלת-שבועי לא צפויה להתמסמס.
(הלוואי שלא)
השבוע החלטתי לנסות את השיעור שמוגדר "ספינינג ישראלי". באמת שלא ברור ממש למה. אז בהתחלה היה נורא, אבל אח"כ זה הפך לחוויה הזויה ואף משעשעת. בין הפנינים שהועלו מהאוב- אדם עם "נוסע רחוק", וללדין עם "הלו יעקב". עצם הניסיון לרדת לפשר המילים בשיר הסיח את דעתי מהדופק המואץ והשריפה בפולקעס.
הקליפ האורגינל. יש כבוד(?!). ממש הגרסה הישראלית ל-there must be an angel


2 תגובות:

שיקסע אמר/ה...

שיר מעולה :) שלא לדבר על הכירואוגרפיה!

marjorie morningstar אמר/ה...

הן כמו ורסיה לא-כוסית של בננהרמה

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...