יום שלישי, 30 באוקטובר 2012

הרוגי התמוזים

כשזה מגיע למוזיקה, אני בדרך כלל טיפוס של לחן ולא של מילים. לרוב אין לי מושג מה אני שרה (ע"ע אבטיח) ואני נהנית במיוחד לזמזם דיסטורשנים ולחקות סולואים של תופים (אינפנטילי, אבל אנחנו לא כאן כדי לשפוט). זו אולי אחת הסיבות שאני מעדיפה בדרך כלל מוזיקה בלעז על פני ישראלית.

אתמול, כנראה בהשפעת לימודי הבלשנות, היה לי חשק עז לשמוע "ארבע אחרי הצהריים". הכי ישראלי ומילולי שיש. ממש לא הצטערתי על ההחלטה, כי נפלתי על אחד השירים הישראלים שאני הכי-הכי אוהבת.

"אתה נותן כוחות גנוזים להרוגי התמוזים". אפילו אני מתקשה להישאר אדישה למילים, במיוחד בליווי המוזיקלי הזה וכשסביבי פארק הירקון (נסעתי מהאוניברסיטה הביתה) המתעורר לחיים מתרדמת הקיץ. אלתרמן חשב שדצמבר מחזיר את האביב לתל אביב, אבל מבחינתי אוקטובר זה מספיק - הלוואי שיישאר ככה כל השנה.

לא צולם אתמול, אבל כן באותה האווירה

3 תגובות:

Sharona R - שרונה ראובני אמר/ה...

שיר נפלא, תודה שהזכרת לי אותו.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

אין בעד מה :)

אנונימי אמר/ה...

נו טוב, זה אלתרמן

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...