יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

חוזרים לפרברים

המשרד המושחת שלי יצא היום לעוד לאנץ' במסעדה. בגלל המיקום שלנו, הבחירה שוב היתה על אזור יהוד-קרית אונו התוסס.. הפעם נפל הפור על "לחם-יין" שבקריית סביונים ביהוד, מקום שמביקור חטוף בו אפשר לומר שהוא סמל הפרברים באשר הם.
בתכל'ס- היה ממש טעים. מאוד נהניתי (בניגוד לארוחה המאכזבת בטאטי-לופט), ועם כל ההתנשאות העלאק-אנטי-פריפריאלית שלי (באמת עאלק. אני הכי ילדה מהכפר), אפילו הצלחתי להתחבר לקסם הפרברי שבלצאת ממסעדה אל רחוב שהוא לא סואן ו/או מפוייח.
והלחם שלהם מעולה ומחטיא (מלשון מדיח לחטוא) ממש. עכשיו צריך להתעשת ולחזור לתכנון המקורי שהוא פציחה בדיאטה המופלאה שמפורטת בפוסט הקודם.

ועוד שטות, הפעם מהדרך לעבודה:
מסתבר ש"אולמי בון טון" קיימים באמת, והם ברמת גן.
בכל הקלישאות יש גרעין של אמת, כנראה.

3 תגובות:

sefi אמר/ה...

הרגת אותי עם האולמי בון טון!
ברור שיש מקום כזה והוא בדיוק כמו מה שאומרים עליו. מעולם לא ביקרתי בפנים, אבל עברתי לידו בנסיעה אלפי פעמים בחיי.
ביהוד עוד לא אכלתי, אבל שמחה שנהנת.

Standing Ovation אמר/ה...

את עושה שירות מצויין לעיר :)

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

כן הא? מעולם לא נכתב על יהוד כל כך הרבה בפרק זמן קצר כל כך.

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...