קצת אביב לביאזם על הבוקר

לפני שאפתח בהגיג השטחי השבועי שלי על עבודה, בגדים וכו', אני מרגישה צורך כן להגיד משהו על האסון בכרמל. כבר כמה שעות מנקרת בי המחשבה שמדובר בסוג של קארמה מחורבנת - עונש מאמא-טבע על שקדחנו את האמ-אמא של רכס ההרים החיפאי בשביל מנהרות הכרמל. אז נכון, זמן הנסיעה התקצר פלאים, אבל אין לי ספק שעל הדרך נגרם נזק כבד לתשתית האקולוגית (ומי שהיה חנון ביולוגיה וצופים, כמוני, בטח זוכר שהכרמל מאופיין באקלים חורש ים תיכוני)

ולמי שכבר שכח את ימיו בצופים, על זה אני מדברת. אין לי ספק שעשינו פה משהו רע כדי להרוס את זה.

עוד מעט אשוב ואמשיך בהגיגים טיפשיים.
-----------
אגב, עשיתי מיני-רוויזיה בבלוג. עכשיו אפשר להגיב בלי סינון תגובות. "כל תגובה מתקבלת בברכה" סטייל, מעניין אם זה ישפיע על מספרן (נראה לי שלא).