יום שבת, 20 במרץ 2010

posting on a saturday morning

על משקל השיר הזה של קווין,






או השיר הזה של הקינקס




(נראה לי שפיתחתי התמכרות קשה ליוטיוב. או לקווין.)

ולעניין. אתמול יצאתי עם חברים, ומזה הרבה מאוד זמן- בלי חבר שלי. אוקיי, אני לא מדייקת כאן- יצאתי לגירלז נייט אאוט לפני שבוע, אבל הנקודה היא שמדובר באופן כללי במאורע נדיר.
בהתחלה די התבאסתי, ושקלתי לנסוע אליו להתבטט יחד מול פרק של "האלבומים הקלאסיים", אבל הבחור הפציר בי לצאת-
כמובן שממש נהניתי, וגם הזדמן לי ללכת למקום שחבריקו די שונא ואני מעולם לא הייתי בו, AKA הריף ראף.
בעיקרון אני לא מתה על כל תרבות ההיפסטרים (או בעצם תת-תרבות, הרי הם כלכך אנדרגראונד!), ובדרך כלל חשה לא בנוח בקרבת מרכיבי משקפי קרן נטולות מספר ועונדי עניבות הפפיון-
אבל למרות שהכנתי את עצמי נפשית, לא חזיתי בריף ראף בתופעות קיצוניות כמו הבחור למעלה.
כן נצפו הרבה בחורים בחולצות מכופתרות, מעילי עור ומכנסיים גבוהי גזרה שרקדו זה עם זה בצורה מאתגרת-מגדרית.
הייתי בטוחה שאין במקום סטרייט אחד לרפואה (מלבד השלושה איתם הגעתי למקום), אבל כשבחור בקרדיגן כחלחל ונשי התחיל איתי, הבנתי שמדובר כאן בסוג חדש של מטרוסקסואליזם:
אתה לא מטפח את עצמך (חוץ משפם סליזי, כמובן)- כי זה לא היפסטרי, אבל אתה כן לובש בגדי וינטאג'-יד שנייה-שאמילי קרפל היתה מאמצת בכיף.
אולי יש בחורות שזה עובד עליהן, אבל באמת שקשה לי לחשוב על עצמי יוצאת עם מישהו שמשקיע עד כדי כך בבגדים, ועוד מתאמץ נורא להראות נונשלט. זה כמו לצאת עם אפרת גוש!

אפי, זו לא את- זו אני. נו הרד פילינגז.


התלבשתי נורא יפה, זה כלל את הנעליים האלו:


והחצאית הזו:



הייתי מראה לכם יותר, אבל הכל מתנופף כרגע על החבל ומנסה להשיל מעצמו את ניחוח הסיגריות.
עוד קצת על המקום- צפוף להחריד ומעושן עוד יותר, כולם שותים ערק ובירה מכבי, בקטע חתרני שכזה, אבל יש אחלה מוזיקה.

ועוד קצת שטויות-
ביום חמישי (ובכלל במהלך השבוע) הרגשתי די זוועה. בחמישי בערב נכנעתי, וזחלתי אל עבר הסופרפארם לרכוש קצת נורופן. ברור שיצאתי עם עוד משהו:




ליפסטיק אדום-מושלם של רבלון. אני יודעת שהגוון נראה כאן על גבול הפולניות הקשה, אבל באמת שהוא אדום-תותי-יפה ומוצלח. כמו שהלאבלו תות אמור באמת להראות.
בזמן האחרון נורא מתחשק לי למשוח צבעים עזים על השפתיים. זה התחיל בפורים, אז גיליתי מחדש את הליפסטיק הוורוד-פוקסיה המדהים שלא יורד בשום צורה (ועלה לי 10 ש"ח באיזה כוך דמוי וואו קוסמטיקס):

 (תתעלמו מהלשון. נכון הצבע יפה?)

התחשק לי נורא עוד ליפסטיק פרמננטי כזה, וקניתי את האדום שהוא גם נעים, גם בצבע מקסים, וגם מסדרת COLORSTAY. אז זהו, שבמקרה הזה, הCOLOR, לא באמת STAYS.
אכן, אין אמת בפרסום.

4 תגובות:

Holly אמר/ה...

זה הקטע בריף ראף. פעם התחיל איתי שם בחור שביקש שנתחלף בבגדים. אם כבר היפסטרים אני מעדיפה את הפרוזדור

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

אני דווקא מעדיפה את הריף ראף. את הפרוזדור אני ממש ממש לא אוהבת..

אנונימי אמר/ה...

אני רואה חצי בגיבריש וחצי באנגלית - זו רק אני?

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

כנראה. אני רואה בסדר.. נסי אולי לשנות את הקידוד (ENCODING) של העמוד.

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...