המסע מהאוניברסיטה אל תחנת הרכבת הכביכול-סמוכה אליה הוא כלכך חם, מתיש ונטול צל. סוף הדרך מרגיש כמו הקתרזיס שבסיומו של טיול שנתי. חסר רק הגזלן עם האוטו-גלידה.
(צולם ופולטר על ידי, נכתב בפלאפון שניה אחרי שהגעתי למזגן מחייה הנפשות של הרכבת, as in ממש עכשיו)
(צולם ופולטר על ידי, נכתב בפלאפון שניה אחרי שהגעתי למזגן מחייה הנפשות של הרכבת, as in ממש עכשיו)
6 תגובות:
אז אני מבינה שויתרת על יום הסטודנט...
דווקא הייתי קצת, ממש בהתחלה, אפילו קניתי שתי חולצות בדוכני הג'אנקיאדה. אבל חתכתי די מוקדם כי היה לי חם נורא + מחויבויות משפחתיות לוחצות + אני חננה בנשמתי.
למיטב זכרוני הנסיעה באוטובוס בין הרכבת לאוניברסיטה חינמית לסטודנטים, נראה לי עדיף על לעשות את זה ברגל בגיהנום שמתחיל פה במאי ומסתיים במקרה הטוב באוקטובר...
יש לי חופשי-סטודנטיאלי, אז בכל מקרה הנסיעה חינמית בשבילי. יכולתי לחכות לאוטובוס אבל לא התחשק לי, אז צעדתי, נמסתי וצילמתי שלל דברים חסרי חשיבות, כמו איזו היפסטרית\תיירת יפנית.
עבר קצת זמן מאז הפוסט, אבל הייתי חייבת להגיב בגלל ההזדהות העמוקה שעוררת בי :)
במשך שנים פנטזתי על חפירת מנהרה תת קרקעית שתוביל מגילמן ישירות לרכבת, או לחילופין רכבל מגג בניין נפתלי שירד ישר לשם.
שביל הנחש, אם כן, הוא תיאור קולע בהחלט.
אל תתנצלי! לקבל תגובות אחרי המון זמן זה כיף גדול. בכלל, אין כמו לאשר תגובות - רק בגלל האושר שבהודעה הכתומה הזאת שמבליחה מולי (XX תגובות ממתינות לאישור) אני ממשיכה עם מנגנון סינון התגובות.
אני מדמיינת אומגה כזאת בבוקר - במקום קו 289, מכיכר רבין ועד בניין נפתלי (אבל הנדסית וטופוגרפית זה נראה לי מאוד לא ישים).
הוסף רשומת תגובה