בעוד חודש ועשרה ימים נפתחת ההרשמה לאוניברסיטה. זה ממש נחת עלי משום מקום, חשבתי שיש לי עוד כל כך הרבה זמן לעבוד, להתבטל ולצלם ירקות בצבעי הקשת.
אני באמת לא יודעת במה לבחור. ובכלל - לא בטוחה שבא לי על חיי סטודנט. משרה חלקית, מיליון משמרות בסופ"ש (ואני מתחזקת עבודה שכוללת בכל מקרה משמרת סופ"ש אחת) והכי בעייתי - לחץ. התקופה האחרונה הייתה רגועה כמו שלא הייתה לי מעולם, לא בא לי לוותר על זה.
אין סגול וכחול, אבל זה עדיין נראה טוב. חבל שהתפוחים הפוטוגניים האלה התגלו כאכזבה |
אני באמת לא יודעת במה לבחור. ובכלל - לא בטוחה שבא לי על חיי סטודנט. משרה חלקית, מיליון משמרות בסופ"ש (ואני מתחזקת עבודה שכוללת בכל מקרה משמרת סופ"ש אחת) והכי בעייתי - לחץ. התקופה האחרונה הייתה רגועה כמו שלא הייתה לי מעולם, לא בא לי לוותר על זה.
2 תגובות:
כאמא לסטודנטית טריה, מבינה לליבך היטב.
מצד שני, צריך להתקדם הלאה, להעיז להשקיע לנסות.
מתרגלים:)
מרג'ורי, את לא מבינה איך שאני מקנאה בך. הייתי חוזרת היום ללמוד אם הייתה לי האפשרות, אין לך מושג כמה כיף עוד לפנייך. האוניברסיטה הייתה אחת התקופות הטובות בחיי. ברצינות.
הוסף רשומת תגובה