חפש בבלוג זה

יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

טרחנות

הוא נהיה קצת טרחני, הדיון הזה סביב הדרת נשים, אפליה וכו'. כל ח"כ שמחפש כותרת זולה מהגג איזו פנינה בעניין ואפילו הגברת קלינטון הצטרפה לנושא המדובר.
(אגב "הדרת נשים" - בכל פעם שאני קוראת את הביטוי האופנתי הזה אני חושבת על משהו מהודר. או על "אורח נשים")

למרות הטרחנות ואולי בגללה, הנושא די מעסיק אותי. פחות העניינים המטרידים בירושלים (לא הייתי בבירה מזמן), ויותר הציפיות מנשים בחברה שלנו (לא בפלגים הקיצוניים, עליהם אני לא בונה). ליתר דיוק - חוסר הציפיות מהן. חורה לי שבת דודתי המתבגרת צנחה לשלוש יחידות מתמטיקה וכולם ממש בסדר עם זה, כי "ככה נוח לה". מעניין מה יקרה אם אחיה הצעיר ילך בדרכיה. אני מניחה שמהלך אנטי-ריאלי שכזה יתקבל בפחות הבנה כשמדובר בנער.

ואז, זה הגיע לתיבת הדואר שלי: 




מה נסגר אתכם, שירותי בריאות כללית? אתם לא לומדים מטעויות של אחרים?

6 תגובות:

קרן אמר/ה...

ניסיתי לחשוב במשך כמה דקות איך להגיב, אבל נשארתי ספיצ'לס.
זה כל כך מרתיח וזה נמצא בכל תחומי החיים ומושרש כל כך עמוק פנימה.

אתן לך אותי כדוגמא. לפני כשנה כשחיפשתי עבודה, באחד הראיונות המראיין פנה אליי ואמר "ממתי בחורות עוסקות בפיתוח אמבדד? זה תחום מאוד גברי"(בסך הכל סוג מסויים של תכנות שקרוב יחסית לחומרה ולכן נחשב "גברי"). ואם זה לא מספיק, הוא קינח ב"טוב, גם ככה עוד כמה שנים תרצי להתחיל ללדת ילדים ותפרשי". מיותר לציין שכשקראו לי לראיון שני עניתי, לא, תודה.

efrat itah אמר/ה...

תמיד כשאני קוראת את התהיות האלה של לבת בובה ולבן מכונית וכלי עבודה אני תוהה "מה חדש?" אנחנו חיים בעולם של גברים.

marjorie morningstar אמר/ה...

מה שבאמת מוזר בעיניי- אני בטוחה שלא מעט עיניים נשיות ראו את הקמפיין הזה לפני שהוא יצא לפועל. איך זה לא סוכל בשלב מוקדם?

קרן, הסיפור שלך מזכיר לי שיחה דפוקה לחלוטין בערך באותו הנושא עם הבוס הקודם שלי, שהיה תרח ארכאי ביותר.

Mirelle אמר/ה...

אני תמיד מקפידה לשים לב איך אנשים מציגים את עצמם. לרב, נשים תאמרנה "שמי יעל, אני בת 35, נשואה ואם לשלושה, מנהלת מחלקת משאבי אנוש במחברת X". גברים לעומת זאת, יציגו את עצמם כך: "שמי יואב, בן 39, מנהל תחום תשתיות ולוגיסטיקה בחברה X, נשוי ואב לשניים".
זו לא רק הצגה עצמית אלא, הצגה של סדר עדיפויות ושל סדר חברתי בכלל.
מעט מאוד גברים פגשתי בחיי, שהציגו תחילה את מצבם המשפחתי ולא זה המקצועי.
זוהי נורמה חברתית ולכן, אף אחד לא מניד עפעף. אני חושבת שהדרך לשינוי המצב היא שימת הלב שלנו, להתנסחויות שלנו ושל הסביבה וכמובן, לדאוג להעיר, לשנות ניסוח וכו'.
כל הכבוד ששמת לב לבעיתיות של הקמפיין, לא כל אחת הייתה.

אנונימי אמר/ה...

ולעניין בת הדוד - הלחץ על בנות להצטיין בתחומים "גבריים" (כמו מתמטיקה 4 או 5 יחידות) עומד ביחס הפוך לדימוי הגופני שלה. על נערה שנחשבת לנאה לא יופעל כמעט לחץ.

אלטר אגו אמר/ה...

הדברים האלה פשוט מרתיחים אותי כל פעם מחדש.
גדלתי בבית פמיניסטי, אבא שלי אף פעם לא התבייש בזה שאמא שלי יותר משכילה ממנו, להיפך- הוא תמיד פרגן לה. אבא שלי אף פעם לא התבייש בזה שלפעמים הוא נשאר בבית לשמור עלינו כשאמא שלי הייתה נוסעת להרצאות או לכנסים, והוא היה זה שצריך לבשל ולכבס.

מדהים שגם אחרי כ"כ הרבה שנים אנחנו עדיין תקועים באותו מקום

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...