יום ראשון, 12 באפריל 2015

טעם יקר

תמיד החשבתי את עצמי כבעלת טעם זול (שלא לומר - קמצנית). 
אני אף פעם לא קונה בגדים בתחילת עונה, הנעליים היקרות ביותר בארוני הן הכי פחות ננעלות שבו ועל החיבה היתרה שלי לקניית בגדים בחנויות של פרחות, כאלו שמחייבות פשפוש, נבירה וצלילה אל ערימות בגדים שנפלו ממכולה, אפילו כתבתי פעם טור. מעולם לא הצלחתי להתחבר לכללי האצבע האציליים לפיהם עדיף לקנות מעט וביוקר. אולי זה עובד בשביל בחורות עם שיער חלק, או עם רגליים רזות, או כל דבר אחר שאני לא.

אבל - השבוע חזרתי מטיול מדהים בחו"ל, שבמהלכו גיליתי שאפילו לי יש קצת טעם יקר.

קודם כל, באוכל. מסתבר שאני מתה על אויסטרים. מאז ומעולם (וליתר דיוק - מאז קיץ 2006, שבו שהיתי בארה"ב וטעמתי לראשונה קראב סטיקס) היה לי קטע עם מאכלי ים, אבל מולים לא הצלחתי לאהוב. הרגישו לי דלוחים ותפלים ולא הבנתי איך צדפות נחשבות למעדן כה נחשק. עכשיו, אחרי שביתקתי את בתולי האויסטרים שלי (אלף סליחות על הדימוי, זה היה מתבקש), אני מבינה. פשוט ניסיתי את הצדפה הלא נכונה.

שנית, בבושם. לדעתי יש לי יותר מדי בשמים. את רובם קניתי בצורה אימפולסיבית למדי (רציתי להרגיש טוב עם עצמי והם היו במבצע) ובחלקם אני בקושי משתמשת. ככלל יש לי העדפה לריחות מתוקים על גבול הפרחיים, אבל טרם פגשתי את הבושם שגרם לי ליפול לרגליו. כלומר, עד הקונקשן בשדה התעופה באיסטנבול. 

מה אתם הייתם עושים בקונקשן של 4 שעות בנמל תעופה נטול ווי-פי? רק טבעי שבסוף אגיע לרחרח בשמים. התחלתי מאלו שבמבצע, עברתי לפרחיים החביביים שלי (אנג'ל והיפנוטיק, needless to say), השתעממתי קצת עם אלו של הרמס (חוץ מזה בריח תפוזים. הוא דווקא מאוד מצא חן בעיניי) ובסוף - כשכבר ממש כאב לי הראש - הגעתי לדוכן של טום פורד. וואו, איזה בשמים מדהימים. מעולם לא הרחתי משהו דומה או משהו טוב כל כך. כמובן שלא היו כתובים עליהם מחירים ואני לא טרחתי לברר. 

הבוקר בעודי שותה את הקפה שלי, החלטתי לבדוק בסטרוברי.נט כמה עולה העניין, למקרה שאחליט להיות סופר-נחמדה אל עצמי. כמעט נפלה לי הלסת כשראיתי שהמחיר מתחיל ב-970 ש"ח.

אויסטרים אני מתכוונת לאכול בעתיד הקרוב. קיבלתי ארוחה זוגית מפנקת כצ'ופר מהעבודה, על תרומתי הרבה בחודש שעבר (כאמור, 200 שעות) ואני הולכת להתפרע באיזו מסעדה שווה. את הבושם של טום פורד אולי אקנה לעצמי ליומולדת 50 (אגב, לא רק יסמין רוז' מוצלח. גם Cafe Rose). 

17 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אבא שלי תמיד מתלונן שיש לנו טעם יקר. המבחן כאמור הוא לבחור את היקר ביותר, מבלי לדעת מה בכלל המחיר. אולי בגלל זה הפסיקו לרכוש לי מתנות בהגיעי לגיל 18?!
בכל מקרה, אני גם אוהבת לפשפשולחפש. לכן המציאה המושלמת היא יקרה להחריד באחוזי הנחה מטורפים (מתחיל ב 70).
לאחרונה ניסיתי את הגישה הזאת של לקנות מעט אך איכותי בגיחות לחול - זה הוביל למעט פריטים איכותיים, אך לא מנע את הרכישות האימפ' הרגילות. נו, שוין. בבשמים, אגב, אני מזמן החלטתי שכל מה שקלואי טוב בשבילי - המחיר איפשהו באמצע. התחושה כמו פוסט מרגש בבלוג של שלי גרוס. רצוי כזה עם חולצת פסים.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

מציאות מושלמות זה אגדי. אבל נראה לי שהן מגיעות בעיקר בחנויות יד שניה אירופאיות משובחות, לא?

ובושם שמרגיש כמו פוסט משובח של שלי גרוס נשמע נפלא, אבל לקלואי (על כל גרסותיו) לא הצלחתי להתחבר. יש בו משהו בלתי-סקסי בעליל בעיניי ואני אוהבת את הבשמים שלי עם יותר תעוזה.

Hila Levy אמר/ה...

אין דבר כזה יותר מידי בשמים...

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

אני חושבת שהייתי מעדיפה פחות בשמים, אבל אהבת אמת עם כל אחד ואחד מהם.

sefi אמר/ה...

לגמרי מבינה אותך, כך קניתי לעצמי את הבושם המהמם ב collete בפריז. התאהבתי ופשוט קניתי ב 100 יורו. ואז הפסקתי לחשוב על המחיר.
לא הרחתי שום דבר של טום פורד, אבל לפי האריזות אני לגמרי מאמינה שזה המצב עם הבשמים שלו.
איפה היית?

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

הייתי בדרום ספרד. ומאה יורו נשמע לי מחיר יותר סביר לבושם.. זה מאוד יקר, אבל בערך חצי מטום פורד המשןקץ הזה עם הריחות הטובים שלו.

danra אמר/ה...

אז יש הפתעות בחיים!
בשמי טום פורד ובטח ובטח הרמס הם מהמשובחים שיש על המדף, לא נחשבים לקונבנציונלים בכלל, אלא מאוד ייחודיים, גם התפוזים שאהבת, אני מניחה שזה ה- Eau D'orange Verte הקולוני המעולה (כבר לא קיים בארץ אגב).
בסופו של דבר נראה לי תמיד ששווה יותר להשקיע באחד משובח שאהבת מאשר בהרבה שהם בערך.
ואל תחכי לשנת היובל שלך, עד אז הרשימה לא תיגמר ;)

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

האמת שחיפשתי אצלך בבלוג את הבשמים של טום פורד, כי הייתי משוכנעת שכתבת עליהם מתישהו, ולא מצאתי. אבל גרייט מיינדז וזה :)

nona אמר/ה...

בחיים אבל בחיים לא הייתי מחשיבה אותך בתור חובבת הינוטיק ואנג׳ל! אוימייגוד איזו הפתעה!

היה לי קשה להרכז בכל דבר אחר בפוסט הזה חוץ מהידיעה המרעישה הזו

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

מה, אבל כתבתי על זה כבר בכמה פוסטים בעבר. עכשיו נראה לי שאתחיל להציג את עצמי כחובבת טום פורד, זה נשמע הרבה יותר סטייל.

אנונימי אמר/ה...

לא רחרחתי את טום פורד, אבל הנעליים יפות-יפות ויקרות במידה - זאת אומרת לא "זיל הזול" אבל ממש לא נורא :-)

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

תודה! אם הן היו יותר יקרות אני לא חושבת שהיה איזשהו סיכוי שבעולם שהייתי רוכשת אותן. גם ככה הן עושות לי רגשות אשם ממשכנן שבארון.

danra אמר/ה...

נכון, באמת כשאני חושבת על זה לא כתבתי עליהם בבלוג, רק במגזין גו סטייל, והם גם מופיעים באינסטגרם שלי. לירלרתי בבלוג רק על ה- Mandarino di Amalfi ההורס שהושק לאחרונה. אולי באמת אעשה איזה פוסט מרוכז עם השווים שבהם...

Olivia אמר/ה...

כנראה בגיל מסוים מפסיקים לקנות בחנויות של פרחות ומתחילים להבין את הקטע של היקר. גם לי זה קורה עכשיו!
בהצלחה לנו

נשיקות

Ginger Style אמר/ה...

מכירה את זה מגיל קטן... בוחרת משהו אקראי בחנות ותמיד זה איכשהו יהיה הכי יקר ;)

בלוג אופנה - Blonde Bleach אמר/ה...

איכשהו בספדר כל בלוטות הטעם והרצון למינימליזם נעמים.
ועם הפסוט הזה גרמת לי ממש לרצות לסנוע לשם שוב.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

האמת שלא קניתי שם יותר מדי דברים. בעיקר אוכל טעים :)

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...