יום רביעי, 8 בינואר 2014

cosmic coincidence

מה הסיכוי שאלבש לי בבוקר חולצה עם פרצופו של דיוויד בואי, אשמע בדרך הביתה מהלימודים את the rise and fall.. (אחרי שבאמת מיליון שנה לא האזנתי לו) ורק בדיעבד אגלה שהיום יום הולדתו של דיוויד בואי? (איך שכחתי השנה. ביזיון. אני מאשימה את הלימודים). הוא הגיע היום לגיל הפרישה. איך הזמן עובר.

אגב מוזיקה, בימים האחרונים (כדי להרגיע את עצמי לקראת תקופת המבחנים המתקרבת) אני שומעת המון מוזיקה צרפתית. זה אמנם קיטש, אבל יש לזה אפקט פסקולי מופלא.

כשצועדים ברחובות תל אביב לצלילי la foule הכל נראה פתאום הרבה יותר טוב - העוברים והשבים המרוטים מקבלים איזה שיק אורבני, כל מסעדה קורצת ומזמינה ואפילו תאורת הרחוב נראית קצת רומנטית. כל דבר שהוא מבאס, אפור ודי מכוער מקבל מין פילטר אינסטגרמי שכזה ובאופן כללי מתעורר חשק לקנות פרחים ולנגוס במאפים. בחיי. נסו זאת בעצמכם:

1) צעד ראשון - ללחוץ פליי



2) צעד שני - לדפדף בתמונות (או יותר טוב - לצאת לרחוב)


5 תגובות:

nona אמר/ה...

יש לי ממש חולשה למוזיקה צרפתית. עוד לפני שהייתה לי הזכות לקרוא לה נוסטלגית היא הייתה נוסטלגית לטעמי.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

אצלי זה לסירוגין. יש תקופות שזה מרגיש לי דביק מדי ויש תקופות (כמו עכשיו) שזה ממש בא לי בטוב.

The girl with the very big glasses אמר/ה...

אני מתה על מוזיקה צרפתית, הכל נשמע כל כך רומנטי.

לפעמים מספיק אפילו רק להכין כוס קפה ולעמוד מול החלון.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

את צודקת, אבל להביט מהחלון ברחוב שלי זה לא כל כך מעניין, אז אני מעדיפה לשמוע את הצרפתית שלי תוך כדי תנועה.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...