יום שלישי, 23 באוגוסט 2011

בנוגע לאותו עניין גורלי שנדון בפוסט הקודם

שלוש שעות בקירוב, שני סניפי קסטרו שונים ואלפי דיילי שירות נחושים שדחיתי את עזרתם באצילות פולנית. זה המחיר שגבה פתק ההחלפה התמים לכאורה.
מוזר, מתמיה, מבאס (אבל גם משמח) - לא התחברתי לאף פריט מקולקציית החורף של קסטרו. רובה ככולה סינתטית, מתהדרת בברק זול למראה ומבהיק למרחקים (פוליאסטר, בייבי!)  ובגזרות מטשטשות מותניים.
בסוף קניתי בחירוק שיניים ובתחושת סגפנות עליונה חולצה מכופתרת מלפני מיליון עונות, בקטע שימושי ופרקטי. שידכתי אליה שרשרת רב שכבתית מהסוג הקיצי-נונשלנטי-בנאלי.

חדשות נוספות: אני *שוב* מחפשת עבודה, כרגע תלויה בחסדי מערכת גדולה אך נזילה שנשענת על טייקון רב עצמה (מהסוג שאנחנו אוהבים לשנוא). כולי תקווה שאותו טייקון יפגין פזיזות בתחום הפיננסי, מה שיוביל לחזרתי המזורזת אל עולם החולצות המכופתרות. רכשתי המון כאלה בזמן האחרון. השופינג המשובח והמשתלם ביותר יוצא לפועל בימות האבטלה.

האמת, באותה מערכת סודית הדרס-קוד הרווח הוא טישרטס מהוהות וכפכפים, אבל אני מטפחת שאיפה סודית וילדותית - להתלבש בצורה מצטיינת שתביא לשיבוצי הבלתי נמנע כליסה פרץ הבאה.

2 comments:

standing ovation אמר/ה...

אה חזרת!

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

פידבקת לי את היום :)

אני אכן פה, עם מטען עודף של מחסומי כתיבה. הניסיון הנוכחי הוא להקדיש מעט יותר תשומת לב לתוכן הפוסטים.

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...