יום שני, 21 בדצמבר 2009

הרהורי פרישה

אני מרגישה פשוט לא מוצלחת.
זה בטוח משהו שלא טוב לכתוב, ולקרוא אותו אחר כך שוב, ושוב, ושוב..

אני נקרעת בין הרצון להוכיח את עצמי, ולא לוותר,
לבין היצר הפנימי שנגעל מכל הקשור בעבודה הזאת וחושב שבכל מקרה נותרה רק חצי שנה, אז באמת שאין סיבה לקרוע את התחת עכשיו.

אבל יכול להיות שאני נגעלת מחוסר המוצלחות שלי.
או לחלופין, שאני לא מוצלחת כי זה מגעיל אותי.
(לגמרי פרדוקס הביצה והתרנגולת)

אני מתחילה עכשיו מנהג- לפחות מנסה- כל יום להעלות תמונה ממקום שהייתי בו.
זה לא שאני צלמת גדולה, והתמונות הן פלאפוניות ולא יותר מזה, אבל זה חלק מעניין התיעוד.
אז היום הייתי בירושלים, הנה:



הו, כמה ירושלמי.
אני כל כך לא אוהבת את בירתנו המעטירה..
ליתר דיוק- היא מביאה לי את הנאחס. עם התחבורה הציבורית הזוועתית, הצפיפות, העוני ואווירת הכאוס הכללי.
אני מרגישה כמו פונטיוס פילאטוס ב"השטן ממוסקבה" של בולגאקוב.
בא לי יום אחד להיות שם לא לצרכי עבודה (שזה אומר- לא בכל מיני משרדים מעופשים/אוטובוסים דלוחים/כנסת)
ולקבל תחושה אמיתית של העיר. חופשה בישראל מישהו?..

בתמונה: פונטיוס, ברגע של נאחס.




2 comments:

פטיט לולו והרפתקאותיה בעולם האופנה אמר/ה...

את לגמרי מוזמנת.
מוכנה להראות לך את הצד הטוב של ירושלים
:)

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

מקבלת את ההזמנה.. (ומתנצלת על התגובה בדיליי היסטרי.)

אני בתהליכי פיוס וגישור עם העיר.

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...