חפש בבלוג זה

יום רביעי, 2 במרץ 2016

the kooples

אומרים שבני זוג הופכים דומים אחד לשני עם השנים. אני לא יודעת עד כמה זה נכון. אומרים גם שניגודים נמשכים וזו קביעה שהופרכה מחקרית (למעשה אנחנו נמשכים דווקא למי שדומה לנו בתפיסת העולם והערכים). אבל יש אמיתה אחת בכל הנוגע לזוגות שאני מרגישה די בטוחה לגביה, לפחות במקרה הפרטי שלי. עם הזמן אנחנו מתלבשים אותו הדבר.

כמות הפריטים המקבילים שיש לשנינו עולה אקספוננציאלית עם הזמן. ולא מדובר במשהו אזוטרי כמו גרביים, אלא בחלקים דומיננטיים בארון שאנחנו חורשים עליהם בלי הכרה. אבני היסוד. לא פעם השתעשעתי במחשבה להפציע באירועים חברתיים כשאנחנו לבושים אותו הדבר, כמו צמד אמני מיצג (מרינה אברמוביץ' ואוליי שכאלו. אולי בעצם עדיף שלא, הם לא סיימו יפה). 

אבל הם היו פוטוגניים אש
אז מה יש לנו במשותף? כמה דוגמאות שעולות לי בראש.
  • סקיני ג'ינס שחור דהוי מאוד
  • ז'קט עור
  • אוסף טישרטס לבנות
  • ז'קט נייבי מבד רך ו"מכובס"
  • ג'ינס צבוע לתכלת (אם כי משלי אני שוקלת להיפטר, כי הוא משווה לי מראה של מישהי שבהחלט שוקלת). 
  • ג'ינס אולדסקול מבד עבה וקשה
  • טישרט פסים אדום-לבן
  • חולצת פסים שחור-לבן עם שרוולים עד המרפקים
  • סוודר שחור עבה

טרחתי והכנתי קולאז' בפוליבור. זה קצת דבר נורא לעשות, אני יודעת. זה לקח לי יותר זמן מלכתוב את הפוסט. מעולם לא הייתי בחורה של יצירה

יכול להיות שזה כי לשנינו מבני גוף דומים. אמנם לו אין ציצים ולי אין פיצ'רים אחרים, אבל שנינו נמוכים ורזים (הייתכן שהגדרתי את עצמי רזה? צלם בהיכל. חזיז ורעם). ולמרות זאת, אני תולה את האשם העיקרי בטרנד הנורמקור. הוא אוחז בי בחוזקה כבר שנה ומשהו וגורם לי ללבוש רק בגדים בגזרות ובצבעים לא מתאמצים. 

לפעמים אני מרגישה שכל דבר שחורג משחור-נייבי-אפור נראה צ'יפ. ולפעמים אני מרגישה שבא לי למות מדכאון מהבגדים של עצמי.

אני חושבת שהמשימה שלי לשנה הקרובה היא לנסות ללבוש יותר צבעים ולהעיז יותר מבחינת גזרות. שעממתי את עצמי למוות ואני מרגישה כמו ההיא ששנאתי\פחדתי ממנה בגיל 18 ובעיקר לא הבנתי איך היא מסוגלת ללבוש רק שחור. 

10 תגובות:

ענבל אמר/ה...

מבינה אותך (אתכם) לגמרי. גם אנחנו חולקים סגנון זהה רק שאצלנו זה באמת אותם בגדים, כלומר, אנחנו אשכרה חולקים ארון כמעט משותף. הרבה חולצות ג'ינס וחולצות תכלת ובכלל חולצות גבריות מכופתרות, סוודרים גדולים וג'ינסים... ולשנינו עיניים בהירות ועור שזוף ושנינו רזים (אם כי רופסים). זה דווקא מגניב ככה ואפילו מאוד חסכוני אבולוציונית אם חושבים על זה :)

marjorie morningstar אמר/ה...

אתם נשמעים פוטוגניים מאוד. אני מתעלמת מהעקיצה העצמית שהכנסת כאן. מסכימה איתך שזה מגניב ויעיל (בייחוד עם מגמת המינימליזם העכשווית), אבל אני מרגישה לעיתים שאני מפסיקה ככה לאתגר את עצמי מבחינה אופנתית

אנונימי אמר/ה...

לנו אין מבנה דומה. בכלל. ועדיין הוא נהנה לנסות ללבוש חולצת פסים (יש לו אינספור, אני קניתי את כולן כמובן) בכל פעם שאני לובשת.
פעם אחת, בניו יורק, מישהי אפילו ביקשה לצלם אותנו ככה..
בקיצור, זה בטח משהו אבולוציוני

marjorie morningstar אמר/ה...

אז את מתארת תהליך הפוך - זה לא שאת התחלת להתלבש כמוהו, הוא מתלבש בהשראתך.

sefi אמר/ה...

חבר שלי ואני באותו הגובה ושנינו רזים, רק שיש לו רגליים יותר רזות משלי ואני מקנאה קצת על איך שהוא ניראה בסקיני שחור. והוא מקנא שיש לי טרננץ', כי הוא רוצה גם ולא מצאתי עדיין אחד יפה בשבילו.
כשרק הכרנו התלבשנו ממש אותו הדבר ולבשתי מלא בגדים שלו, אבל הפכתי להיפית והוא נשאר בסקיני שחור :)
כשהיינו אותו הדבר זה היה כיף.

marjorie morningstar אמר/ה...

אולי תהפכי גם אותו להיפי :)
מזדהה כתמיד עם עניין הקנאה בבעלי רגליים רזות.

נגה אמר/ה...

החלום שלי זה שנתלבש אותו הדבר! אבל הוא אף פעם לא זורם... אני לא ממש יכולה לחלוק בגדים עם הבן זוג שלי, אני ממש מנסה כל פעם מחדש. בעיקר כשאנחנו מטיילים מגיע הרגע שנמאס לי מהבגדים שלי ואני פשוט לוקחת לו סוודר / חולצה מכופתרת / טישרט. זה תמיד נראה עליי כמו שק אבל אני מקפלת מה שצריך או קושרת את החולצה למטה ומשחקת אותה כאילו זה מגניב. הגבול בין מגניב לפתט הוא דק מאוד, ואני לא בטוחה שאני תמיד מצליחה להישאר על הצד הבטוח...

marjorie morningstar אמר/ה...

אני לוקחת לו בגדים מהארון בעיקר כשחורף. עדיין לא בטוחה בדיוק למה.

nona אמר/ה...

אני אכולת קנאה בכל מי שיכולה לקחת בגדים מחבר שלה. הבגדים של סטס גם בכיתה ג לא עלו עלי. לפעמים כשאני מקפלת את הבגדים שלו אני קצת שונאת אותו בגלל המידה של המכנסיים שלו.

אבל להתלבש אותו דבר זה מהמם לטעמי. כמו בדה קופלס, (מרינה ואוליי תמיד היו הארד קור מדי לטעמי) זה סופר שיקי וגם ממש צרפתי וקול.

מעבר לזה, גיב יורסלף אה ברייק. אם עמנואל אלט יכולה את כל השחור הזה אז גם את. חוץ מזה אני מאמינה שהרבה זה גם עניין של תקופות, וגם שיש לך תלתלים אז משעממת בחיים לא תוכלי להיראות.

marjorie morningstar אמר/ה...

את צודקת בעניין התלתלים. אני חושבת שהשיער הלא ממושמע והלא צפוי הוא אחת הסיבות להתקבעות שלי על בגדים שבטוח יעבדו, לא משנה מה.

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...