חפש בבלוג זה

יום שבת, 10 בינואר 2015

הכל עדשים

זו כותרת שיכולה בכיף לתפוס מקום של כבוד ב"כותרות עלובות" ולכן אני אוהבת אותה. מה גם שמדובר במשחק מילים חורפי של אנשים מצוננים.

בכל מקרה, מה שרציתי לדבר עליו הוא מרק העדשים האגדי שהכנתי אתמול. הכנתי אותו מתוך קרייב טהור, לא לכבוד מזג האוויר. כשהלכתי לקניות בשישי בבוקר לא שיערתי כמה קר הולך להיות בסופ"ש הזה. חשבתי לעצמי בתמימות שהגרוע ביותר כבר מאחורינו (ההליכה ברגל לעבודה ביום רביעי נראתה לי בהחלט כמו הדבר הגרוע ביותר).

בסופו של דבר, בשישי בערב היה כל כך קר עד שהמשחק העיקרי שהשתעשענו בו היה להמר מי קובע באופן המדויק ביותר את הטמפרטורות בתל אביב - השלט של AMPM (חמש מעלות), אתר מזג אוויר רנדומלי שחבר שלי שלף מאיפשהו (שש מעלות), או האייפון של אחד הקאוצ'סרפרים שהתארח אצלנו (שלוש מעלות. כן כן). בתנאים כאלו, ברור שמרק הוא ההחלטה הנבונה ביותר שניתן להעלות על הדעת.

התמונה מתוך הספר המופלא "מרק דלעת". אגב, נראה לי שאני הבנאדם היחיד שאני מכירה שלא אוהב מרק כתום.
הכתום היחיד שעובר אצלי (בהצלחה מרובה) הוא זה שאבא שלי מכין. 
אגב קאוצ'סרפרים - החבר'ה שהגיעו אלינו הפעם די מגוחכים בעיניי. הם מנסים נורא לשווק את עצמם כברלינאים מגניבים שהגיעו לחוות את חיי הלילה של הפרובינציה התל אביבית. כאלו שנמצאים וואן סטפ ביונד כולם, לוקחים את הסמים הנכונים, שותים את הדברים הנכונים ומתלבשים נכון. בתוך כל מאמצי השיווק הנמרצים האלו, גיליתי שהם בכלל עכברי כפר מאזור פרייבורג (לא מהעיר עצמה, אלא מהפרברים הכפריים שסביבה), שהגיעו לברלין לא מזמן כדי להגשים את חלום התהילה שלהם ולהתפרנס כשחקנים.

למרות הגיחוך, קצת הזדהיתי איתם. גם אני בסופו של דבר עכברת כפר שהגיעה מתישהו לעיר הגדולה ומתנהגת כיום כאילו היא המציאה אותה. מה שכן, אני חושבת שבארץ המרחקים בין הפריפריה למרכז הם הרבה יותר מינוריים - גם התרבותיים, לא רק הפיזיים - ולכן הרבה יותר קל "להפוך לתל אביבי" מאשר "להפוך לברלינאי".

ולא רק שהזדהיתי איתם, גם קצת ריחמתי עליהם. נראה לי מבאס  להגיע מברלין הקפואה לסופ"ש בתל אביב, כשאתה מפנטז על ז'קטים קלים וטיולים לאורך החוף, ולנחות היישר לשבוע הקר ביותר בשנה. כפיצוי הלעטתי אותם בתה, עוגיות ובמרק המדובר. אני מקווה שהם השאירו לי משהו ממנו, כי התכנון המקורי היה לקחת אותו ביום ראשון לעבודה.

ועכשיו - למרק (לקחתי את המתכון מהבלוג הזה, שהגעתי אליו בגיגול מקרי לחלוטין, ועשיתי בו כמה שינויים):

המצרכים (לחבורת קאוצ'ספרים קפואים ורעבים ומארחיהם הקפואים לא פחות):
2 כפות שמן זית
5 גזרים בינוניים, חתוכים לקוביות קטנות
1.5 בצל גדול, קצוץ דק
7 שיני שום כתושות
½ כפית פפריקה חריפה
כפית פפריקה מתוקה
½ כפית פלפל שחור
2 סלסילות פטריות (שמפיניון וכמה פטריות יער גדולות), מנוקות ופרוסות
8 ענפים של תימין
2.5 כוסות עדשים חומות (אין צורך להשרות אותן לפני הבישול)
2 כפות רוטב סויה
מלח
ההכנה:
  1. מחממים את השמן בסיר גדול וכבד. מוסיפים את הבצל, השום ושבבי הצ'ילי (או הפפריקה החריפה) ומטגנים על להבה בינונית עד שהבצל מתחיל להתרכך, כ-7-5 דקות. מוסיפים את הגזר וממשיכים לטגן, תוך כדי ערבוב מדי פעם, עוד כ-8 דקות, עד שהגזר מתרכך מעט.
  2. מוסיפים את הפטריות, ומתבלים בפלפל שחור ובמלח. ממשיכים לטגן, עד שהפטריות מתרככות ומתחילות להזהיב מעט, כ-10 דקות.
  3. מוסיפים את גבעולי התימין, העדשים ו-8 כוסות מים. מביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה, מכסים את הסיר חלקית, ומבשלים עד שהעדשים מתרככות, אבל לא מתפרקות לגמרי (כחצי שעה). מוסיפים את רוטב הסויה, מתקנים תיבול, אם צריך, ומכבים. לפני ההגשה שולפים את גבעולי התימין (במהלך הבישול העלים ינשרו מהם לתוך המרק).

6 תגובות:

nona אמר/ה...

וואו, את ממש חזק בקאוצסרפינג. או שזה סתם משהו שנתקע אצלי בזיכרון וזה לא באמת ככה.
בכל מקרה, מרק עדשים מיד נראה לי לא מפתה כשמדברים עליו אבל כשיש אני ממש אוהבת.

וגם: אהבתי את האנקדוטה על ברלין. אני חייבת אבל להגיד שנורא נורא קל להפוך למשהו מהעיר הגדולה (ניו יורקי, ברלינאי, פריזאי, תל אביבי). יש קודים כל כך ברורים, אטיטיוד מובן מאליו שהכי קל בעולם לחקות. מה גם, שרוב המתגוררים הם ילדי כפר שבאו להגשים חלומות תהילה. זה הכל בלוף, לרוב התל אביבים לא זורם דם תל אביבי בורידים.

sefi אמר/ה...

מסכנים כל התיירים שהגיעו לכאן בשבוע וחצי האחרונים, אבל מגיע להם, למי יש זמן לטייל בין החגים.
המרק נשמע טעים, אני מתכננת להכין מחר מרק סלק.

marjorie morningstar אמר/ה...

נעה - כן, אני די חזק בקאוצ'סרפינג. אני חושבת שלא דיברתי על זה יותר מדי בבלוג, אז קיבלת מדליית הצטיינות על תשומת לב לפרטים :) ולגבי עניין עכברי העיר\כפר, אני חושבת שאת צודקת - נראה לי שהרבה יותר קשה להשתלב ביישוב קטן, שבדרך כלל יש בו סט חוקים הרבה יותר נוקשה וכולם יכולים לומר בקלות אם אתה אכן משם או לא.

ספי, במקרה הזה יש להם זמן כי הם שחקנים בלי יותר מדי steady job. מרק סלק נשמע מעולה. את הולכת על האופציה הבורשטית או על מרק קובה?

sefi אמר/ה...

הכנתי בסוף בורשט אבל בגלל שלא היה לי כח לגרד את הסלק והקוביות היו גדולות מדי טחנתי בבלנדר ואכלתי עם שמנת חמוצה. יצא מעולה ובצבע מהמם.

Freyja אמר/ה...

קוראת את הפוסט ונזכרת בקפאון שחלף. בא לי מרק!

marjorie morningstar אמר/ה...

ספי, המרק באמת נשמע מהמם. אני צריכה לנסות את זה מתישהו, אבל לא נראה לי שיהיו לנו קונים אצלנו חוץ ממני. ליאן, אני חושבת שהקפאון חוזר - לכי על זה.

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...