חפש בבלוג זה

יום שני, 21 באוקטובר 2013

UPS AND DOWNS

DOWN: ביום הראשון ללימודים, לבשתי שמלה. ביום השני לבשתי טרנינג. אחר כך אני אפילו כבר לא זוכרת כדי לספר (היום זה היה איזה סמרטוט בלתי מוגדר, כבר עברתי לאסטרטגית "כמה שיותר נוח"). אם זו לא הידרדרות מהירה, אני לא יודעת מה כן.

UP: שני היילייטס מהימים האחרונים (חייבים איכשהו להאיר באור חיובי סמסטר של 9 קורסים) - 

1. שיעור ניתוח שונות. המרצה המלא בעצמו עד אפס מקום שואל אם יש שאלות. יד מתעופפת אל-על באולם בן 300 הכסאות: "סליחה, איך קוראים לך בעצם?"

2. קו 289 מהאוניברסיטה דרומה, שמונה בערב, דחוס עד אפס מקום (למה בעצם? כמה שיעורים מתחילים בשש?). אני מתנחמת בזה שלאורך כל הנסיעה הבחור המסוקס שדחוס מאחוריי מתפייט באוזני חברו (הטסטוסטרוני לא פחות) על נפלאותיה של מגנוליה בייקרי במנהטן, כאילו היה תאומה הרוחני של קארי ברדשואו.

----------------------------------------
עריכה מאוחרת: יש לי עוד היילייט להוסיף לרשימה (למרות שיש לי באמת את כל הסיבות שבעולם לקטר ואני נורא מסכנה. באמת) - אני לוקחת הסמסטר קורס בחירה ממש מגניב בתולדות האמנות. כל כך מגניב, שזה מפצה על השעה הלא הגיונית שבה הוא מתקיים. אנחנו מנתחים שם יצירות אמנות, לומדים על מיתוסים ומרפררים לאמנות מודרנית ותרבות פופולרית - בקיצור, כל מה שמעניין, גם אם זה מושטח למכנה המשותף הנמוך ביותר.

שני בלוגים מומלצים מאוד שאני קוראת בקביעות, ועוסקים לא מעט באמנות בראי פופולרי, גורמים לי להרגיש הרבה יותר חכמה כשאני מתייצבת להרצאות הללו - שיר ותמונה המגניב שהחל כבלוג לניתוח קליפים והמשיך למחוזות נרחבים ומעניינים לא פחות, ועיר האושר שנכנס לקישקעס של יצירות אמנות, ספרות, אגדות עם וסיפורי ילדים וגם מציג הכל בפרספקטיבה רחבה ופוקחת עיניים.

10 תגובות:

BeautyBitch אמר/ה...

געגועיי למכסיקו..

marjorie morningstar אמר/ה...

האמת שאין לי אף לא קורס אחד במקסיקו. הבניין הזה הוא חור שחור ומסתורי מבחינתי :P

אנונימי אמר/ה...

איזה קורס זה? יש לי כמה השלמות שאני צריכה לקחת באמנות וזה נשמע לי מושלם

marjorie morningstar אמר/ה...

הוא נקרא "סיפור העין: המבט באמנות".

דפנה י. אמר/ה...

היי, תקשיבי, לפחות את עוד לובשת מכנסיים כשאת הולכת לבצפר ;-)

לכל סמסטר עמוס וקשה יש סוף-סמסטר. ובסוף מקבלים את התואר!

marjorie morningstar אמר/ה...

ואז מגיעה שאלת השאלות - מה עושים עם התואר הזה?

סליחה על המרמרת, נראה לי שאני ורוב חברי לקחנו קשה את כתבות "הדור האבוד".

קרן אמר/ה...

מה עושים כשמסיימים?
זה מאוד פשוט, עושים תואר שני :)
אם כבר גישת הדור האבוד...

בדרך כלל ההתדרדרות מתבטאת בלהבטיח לעצמך שהשנה ממש תשקיעי כל השבוע כדי שסוף השבוע יהיה יחסית פנוי, ואז לזנוח את זה כדי ללכת לשלל מסיבות פתיחת סמסטר(למדתי בבן גוריון...).

אז הזנחה אקדמית הרבה יותר גרועה מהזנחה אופנתית, אם מסתכלים על התמונה הכוללת והסיבה שבגללה הגעת בכלל לאוניברסיטה. לא?

marjorie morningstar אמר/ה...

תראי, בגלל שאני (א) חננה ו-(ב) מתנשאת, אני לא הולכת למסיבות של האוניברסיטה :P

וכן, בינתיים לא נפלתי להזנחה אקדמית. אבל הסמסטר הזה רק התחיל וכבר מרגיש לי כמו תקופת מבחנים מבחינת שעות החריש העמוק שאני משקיעה בו. הלוואי שהייתי יכולה לקחת תרופה נגד חנוניות.

Unknown אמר/ה...

היי! הגעתי לבלוג שלך ממש במקרה, התחלתי לקרוא ומשם הכל היסטוריה, התמכרתי.
את בטח יודעת את זה אבל הוא כל כך מקסים וכתוב כל כך יפה וקולח (כמה זקן מצדי להשתמש במילה הזו), שחשבתי שזה יהיה פשע של ממש לפרגן לך רק בלב.

:)

marjorie morningstar אמר/ה...

היי אודליה, תודה! אני נורא אוהבת לקבל תגובות, ובייחוד תגובות כאלו :P באמת פשע לשמור את זה בלב.

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...