חפש בבלוג זה

יום רביעי, 10 באפריל 2013

ריקוד מלוכלך

שיעור זומבה. בהתחלה, את מרגישה כמו בסרט שצוחק על האייטיז, באיזו סצנה על שיגעון הכושר של העשור ההוא בכיכובן של אינספור בחורות ונשים בטווח גילאים רחב, לבושות בגדי ניאון.


אחר כך, את חושבת לעצמך שזה מזכיר יותר את הסצנה ההיא בהתחלה של ריקוד מושחת, עם כל הקשישים היהודים שמנסים ללמוד ריקודים לטיניים ונראים בעיקר, טוב, כמו קשישים יהודים שמנסים לרקוד ריקודים לטיניים (נורא רציתי לשים פה את הסצנה הזאת, אבל לא מצאתי אותה ביוטיוב, אז תנסו לדלות אותה ממעמקי הזיכרון).

ואז תופסת את תשומת לבך המוזיקה המגוחכת, ואת בזה לה ולכל הבנות שמתחילות לקפצץ בהתלהבות. הן בטוח לא יודעות לזהות שירים של AC/DC לפי האינטרו. אבל ההתנשאות הזאת היא סתם מנגנון הגנה (הופה, שיעור תיאוריות אישיות מתחיל להשתלם) מפני האמת המחרידה: את לא באמת מסוגלת לזוז כמותן. לפחות לא עכשיו.

את מכירה בקיומו של מנגנון ההגנה ומצטערת לרגע שאת לא זורמת, אלא סתם כזאת פוצה עם מקל בתחת שחייבת להתפלצן ולאהוב רק גלאם-משנת-72'. במקביל את חושבת לעצמך שהלוואי-הלוואי-הלוואי שאף אחת שאת מכירה נמצאת פה.

-- רגע, הבחורה הזאת בשורה לפני, עם הגופיה הוורודה והטייץ השחור (שחור+צבע עז. עבירה אופנתית חמורה ע"פ חוקי טריני וסוזנה, אבל מי אני שאדבר, אני לבושה יותר מגוחך ממנה) מוכרת לי מקורס ראשג"דים/הייתה עם חברה שלי בדרומאמריקה/הבת של חברים של ההורים שלי. נראה לי שגם אני מוכרת לה. הו לא. --

ובחזרה למראה. את מבינה שאי אפשר לדחות את זה יותר ואת באמת-באמת-באמת חייבת להסתפר. השיער שלך לא מצליח להיאסף כמו שצריך ובטח שלא להתפזר בצורה ייצוגית. כולן פה מנפנפות בזנבות סוס גולשים, ולך יש דבלול על הראש. היי, לפחות את לא נראית כמו ההיא בשורה הראשונה (תאומתה הזהה של שלי יחימוביץ', אבל עם חולצת בטן).

המדריכה מפצירה בכן לנענע, ואת מציצה בזווית העין אל האישה בת ה-60 שעומדת לצדך. היא לא מנענעת. גם את לא. האם זה אומר שאת בת שישים בנשמתך?

אגב המדריכה, היא מהממת. קצת פוזלת, אבל באופן פיקסי-שדוני כזה. את לא מצליחה להבין למה כלכך קשה לך לחקות את הצעדים שלה ואיך את נעה בכזה חוסר חינניות בולט. הרי רקדת כך-וכך שנים בבצפר, מה - הכל אבוד?

טוב, השתכנעת. גם את מנענעת. בכל זאת, צריך לשרוף את 600 הקלוריות שאומרים ששורפים כאן. וזה גם משחרר אנדורפינים. בסך הכל כיף כאן (אבל את עדיין מקווה שאין פה אף אחת שאת מכירה).

14 תגובות:

sefi אמר/ה...

האמת, נשמע כיף. זה כמו כשרואים סרטים - suspension of disbelief, להרגיש כאילו את חלק מזה ואת לגמרי בעניין.
מזמן לא יצא לי להיות בחוג מביך. באיזה חדר כושר את עושה את זה?

marjorie morningstar אמר/ה...

באוניברסיטה. לא נראה לי שהייתי מעזה במקום אחר.

Standing Ovation אמר/ה...

עדיין לא ניסיתי זומבה, חברה אומרת שזה ממש כיף אבל לצערי כל פעילות אירובית היא לא בשבילי :)
לגבי טריני וסוזנה, ממש לא הייתי מתייחסת לעצות סטיילינג שלהן, אולי אם היינו בסוף שנות ה 90 או משהו כזה :)

יעל ש אמר/ה...

לגמרי מבינה את ההרגשה שלך, ועדיין עשית לי חשק על הבוקר.. אני חייבת להירשם לאיזה חוג / חדר כושר לקראת הקיץ. עם כמה שאני נהנית להיות בטטת כורסה, זה לגמרי לא בשבילי.

Tal אמר/ה...

מזדהה לגמרי. זומבה מפחיד אותי. בעיקר כי אין לי קאורדינציה בשיט ואני מוצאת את עצמי בשיעורי "ריקוד אירובי" מנפנפת ידיים לכל עבר וקופצת נטולת חינניות כמה שניות אחרי כל האיילות הקלילות שלמדו מחול במשך שנים (ובואי לא נדבר על הגמישות). עזבי אותך זומבה, יש קיקבוקסינג פסיכי בחד"כ של האוניברסיטה. 600 קלוריות בלי למצמץ ואת לא צריכה לנענע. רק לקפוץ למוות.

marjorie morningstar אמר/ה...

כן, הן הכי ניינטיז. אבל תמיד שאני נתקלת במישהי עם שחור וצבע בולט אני נזכרת בהן

marjorie morningstar אמר/ה...

האמת, לא בטוח שאני מבינה את ההרגשה שלי :-) יחס די אמביוולנטי לעניין.

marjorie morningstar אמר/ה...

למרבה הפדיחה דווקא רקדתי כמה שנים.. מקיקבוקסינג אני קצת מצולקת, בגלל חדר האגרוף המצחין והמיוזע של הגרייטשייפ שהתאמנתי בו לפני כן

IsraelMakeup אמר/ה...

כל מה שיש לי להגיד זה שעשית לי חשק לצפות שוב בריקוד מושחת!
ולגבי זומבה - אני אהיה מסוג האנשים שרוקדים ומקפצים ימינה כשהמדריכה זועקת "שמאלה"!

marjorie morningstar אמר/ה...

זו הייתה המטרה הנסתרת שלי בפוסט הזה :) אצלנו המדריכה בכלל לא זועקת, לא מפרטת כיוונים ולא מתאמצת באופן כללי. את זו שמתאמצת בניסיון לפענח איך לעזאזל מזיזים את הגוף כמותה.

Unknown אמר/ה...

דבר ראשון, כל הכבוד על האומץ, אין סיכוי שאני רוקדת אלא אם שתיתי המון ויסקי קודם.

אני מאוד מכירה את תחושת ההתנשאות הזאת במצבים חברתיים מביכים (כלומר, כמעט כל מצבים מחוץ לבית...)

marjorie morningstar אמר/ה...

אולי צריך לחלק צ'ייסרים בכניסה לשיעור. זה בטוח יתרום לאווירה, אבל די ידפוק את המאזן הקלורי.

photo.fashion.passion - בלוג אופנה ישראלי אמר/ה...

תחושות מוכרות, כל כך הזדהיתי. עבר הרבה זמן מאז שיעור הזומבה האחרון אליו הלכתי, אבל זה אחד השיעורים שהכי מזיעים בהם! יצאתי משם סחוטה ומסמורטטת. תענוג!

לילך הדר אמר/ה...

אני עדיין מחפשת ספורט שלא מזיעים בו בכלל. עד שאמצא הכושר היחיד שאני עושה הוא שיטוט ועצירה ליד חלונות ראווה. ומדי פעם קצת יוגה מהסוג הנינוח מאוד כשאני זוכרת. נראה לי שאף פעם לא הייתי בחדר כושר. אני מאוד מעריכה אנשים עם משמעת עצמית מהסוג הזה.

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...