חפש בבלוג זה

יום שלישי, 15 בינואר 2013

אפרתה ואני

הבטחתי אתמול פוסט על בגדים, והנה אני מקיימת:

כבר הרבה זמן מתחשקת לי איזו שמלת חורף. לא משהו סופר טרנדי, פשוט שמלה כיפית, נוחה ועם זאת מלאה בסטייל. קצת נמאס לי מקניונים וגם אין לי זמן לשוטט ולצוד, אז החלטתי להיות ממוקדת ומפוקסת - יש לי חברה שמתה על אפרתה ועושה שם פעם בשנה קניית-ענק. הדברים שלה נראו לי כמו מה שבדיוק מתחשק לי עכשיו - בדים איכותיים ולא סינתטיים, גזרות מפרגנות ומידות שגורמות לך להרגיש טוב עם עצמך. אמנם קראתי כתבה שהשמיצה את אפרתה כמעצבת שמצאה נוסחה מנצחת וממשיכה למחזר אותה שוב ושוב, אבל חשבתי לעצמי שאם אין לי עדיין אף פריט מאותה נוסחה מנצחת אני לא חוטאת במיחזור ואולי שווה לבדוק.

אתמול היה לי קצת זמן, לקחתי קו 289 מהאוניברסיטה שהוריד אותי בצפון אבן גבירול, ממש לפתח החנות. בפנים, חיכו שלוש מוכרות בערך בגיל שלי. בעוד אני מעמיסה שמלות וחולצות, לא הצלחתי שלא להקשיב לשיחה שלהן. הן דיברו - כמה אופייני - על דיאטות. בשלב מסוים, הקצ'קיאדה הסטנדרטית ממש צרמה לי באוזן. נושאי השיחה החלו בחברה משותפת שרזתה המון לפני החתונה "ובטוח תשמין מלא אחר כך", ועברו אל שיטות ההרזיה המנצחות של המוכרות - אחת מהן הפסיקה לאכול בבוקר, למרות שאבא שלה מנסה להכריח אותה, אחרת לא אוכלת שום דבר עד ארבע אחר הצהריים, השלישית - אוכלת רק ארוחה אחת ביום.

אולי זו רק אני שצדקנית וטרחנית, אבל בחנות שחרטה על דגלה מוטו של "בגדים מעוצבים לגוף נשי", שמבטיחה באתר הבית שלה שהמוכרות בחנויות שותפות לתפיסה העיצובית של בעלת הבית ובעלות תודעת שירות גבוהה (ושגובה פאקינג 300 שקל לשמלה בסופונה!), הייתי מצפה למשהו קצת אחר. שירעיבו את עצמן, שידסקסו את זה עד כלות - אבל כשהחנות מלאה לקוחות? זה לא קצת מטריד?

הקש ששבר את גב הגמל מבחינתי לא היה אפילו דיאטות ההרעבה, אלא סתם עניין של תודעת שירות מחורבנת. בעודי מסתבכת בתא ההלבשה התקשרה אחת המוכרות ללקוחה שהזמינה דגם מסוים. "שלום, מדברת ^&%^& מאפרתה, החולצה שלך כאן", אמרה לה בקול נוטף דבש. ברגע שהניחה את השפופרת, היא פצחה בחיקוי מלגלג של אותה לקוחה. בחיי, זה היה לא נעים. אין לי ספק שלקוחות יכולים להיות מתסכלים, אבל חכי שנייה עד שאצא מהחנות. הרגשתי כמו באיזה סרט תיכון אמריקאי. עוד שנייה הן היו מצלמות אותי ומכניסות ל-BURN BOOK. סגרתי מאחורי את וילון התא ויצאתי מהחנות בידיים ריקות וראש מלא סימני שאלה.

14 תגובות:

sefi אמר/ה...

אוי, אני אפילו לא יודעת מה לומר על זה. בכל מקרה הן חושבות כך וידברו על זה אחרי שתצאי מהחנות. זה באמת כזה משנה לך מה הן חושבות? אני לא הייתי מייחסת משמעות למוכרות וגם לא משמעות למסרים שיווקיים של מעצבות. כולן רוצות לחבק את הגוף הנשי כי הגוף הזה משלם להן כסף. זו בסך הכל מנטרה מטופשת וכולם באמת רוצים להרעיב עצמם למוות למען הרזון הנחשק. כמה שזה נשמע לא נעים, זאת כניראה המציאות.

אלה אמר/ה...

מסכימה איתך שהמחירים שלה שערורייתיים, במיוחד בהנתן טיב הבדים והתפירה. לעיתים היא מפרסמת בפייסבוק שמלה ב 50% ואז זה יורד ל 150 (שזה סביר בהחלט).
לגבי המוכרות, גם אני נתקלתי בזה לא ממזמן. ספציפית הלעג לקונות אחרות. שווה להסב את תשומת ליבה של החנות בדף פייסבוק. אולי זה יעשה שינוי?

marjorie morningstar אמר/ה...

ספי, לא אכפת לי מה הן חושבות. אבל אכפת לי מתודעת שירות, זה נושא די חשוב בעיני.

אלה, דווקא הרגשתי שהבגדים נעימים וכיפיים, בניגוד למגיפת הסינתטיות שפושה בכל. אולי זו הייתה התרשמות כוזבת.

Julie אמר/ה...

היי,
קודם כל פעם ראשונה שיוצא לי להגיב לך.
אני חייבת להודות שאני מסכימה איתך לגבי תודעת שירות - ומבחינתי זה צורם לי כשאנשים מתנהגים ככה - ולאו דווקא בחנות אבל בכל מקום ציבורי.
בנוסף רציתי לציין שיש לך אחלה בלוג - כל פוסט שלך מעלה בי הרהורים לא פעם אחת :)

marjorie morningstar אמר/ה...

ספי, אני מרגישה שהתגובה שלי הייתה קצרה וחותכת מדי, אז אני חייבת להוסיף עוד משהו - את באמת חושבת שכל המעצבות דוגלות בתפיסת הרזון הנחשק? לא נראה לי.. אני שלא אתבדה.

יולז, ברוכה הבאה. השארתי בהתחלה את שתי התגובות שלך, כי לא ידעתי איזה נוסח מועדף עליך :) כבר מזמן הפסקתי לצפות לתודעת שירות נאותה ברוב המקומות הציבוריים והביורוקרטיים, אבל בחנות בגדים מפונפנת (שאינה חלק מרשת) ציפיתי למשהו קצת אחר.

Mirelle אמר/ה...

תודעת השירות של המוכרות מתחת לכל ביקורת אבל, לצערי זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת או נתקלת בעצמי במקרים כאלה. לגבי אפרתה, מעולם לא הבנתי את הבאז סביב הדברים שהיא מוכרת. מדובר באסופה של סמרטוטים ליטרלי, שלחלקם היא אפילו לא טורחת לעשות מכפלת והם מחזיקים בדיוק עונה [מניסיונה של חברה שקנתה שם שנים רבות עד שהבינה שהכסף הולך לפח] וכל זה במחירים הזויים ביחס לתמורה.
אני לא מכירה את המעצבת ואין לי שום דבר אישי נגדה אבל, אני מופתעת כל פעם מחדש לגלות שמה שאוהבים בישראל זה בד טריקו "נשפך", בגזרת מעטפה או עם צווארון "נשפך", שעולה מאות שקלים.
אני פשוט לא מבינה את זה. סורי.

Sharona R - שרונה ראובני אמר/ה...

התנהלות מבחילה. הם צריכים להתבייש.

marjorie morningstar אמר/ה...

מיראל, דווקא יש לי שלל הסברים להעדפה הישראלית לטריקו ושות' - חם אצלנו, אין ממש קוד לבוש ואנשים מפחדים להראות כאילו הם השקיעו יותר מדי. חוץ מזה, אין לי ספק שהרבה נשים טועות לחשוב שבדים נשפכים מטשטשים את מה שהן רוצות לטשטש (אם כי בגדים "מפוסלים" יותר כנראה יעשו עבודה מוצלחת בהרבה). לגבי המחירים - גם לי זה לא ממש ברור, הרי אנחנו חיים במדינה שבה כולם מפחדים לצאת פרייארים... לגבי היחס - אין לי מה לומר :-\

שרונה, לא נותר לי אלא להניד בראשי ולהסכים. איתך לגמרי.

Milenushka אמר/ה...

אני מאוד מזדהה. חוויה כזו יכולה ממש להרוס לי. אבל את כותבת על זה! איזה מעולה!!! זה בדיוק מה שצריך לעשות.. שיתחילו להבין כמה דברים בארצנו הקטנטונת. לגבי אפרתה, יש לי שני פריטים שלה עוד מימי השוק בדיזנגוף סנטר, שם היא בלטה לטובה. מאז הרבה דברים השתנו בשבילי ואני כבר לא ממש אוהבת טריקו, או ג'רסי בשמו המכובס:). לדעתי הוא לא מחמיא לגוף הנשי, שרך בין כה וכה. לגבי שיחות על דיאטות, there are some things better left unsaid. אני נמצאת מחוץ לשיח הזה לגמרי, אבל המוטו שלי שאם כבר את רוצה להוריד כמה קילו, ותרי על כמה ארוחות ערב, אך עשי זאת בשקט, אין זה נושא מעניין לשיחה.

marjorie morningstar אמר/ה...

מילנה, לא כולם כותבים על החוויות שלהם היום? יש לי מין תחושה כזאת כאילו כל חוויה שלילית עולה לפייסבוק או לפלטפורמה ציבורית אחרת, ולכן התלבטתי קצת אם להעלות את הפוסט הזה בכלל..

לגבי דיאטות - נראה לי שאם רוצים לעשות דיאטה בריאה אסור לוותר על אף ארוחה, לא?

Milenushka אמר/ה...

זה נקרא ארוחת ערב מוקדמת, אבל אני לא הולכת להיכנס לשיחה על הנושא:)אני מעדיפה לכתוב על אהבה עצמית והערכה של כל הביטויים של הגוף הנשי מאשר להיגרר לשיח המיזוגני הזה. אני לא יודעת לגבי כולם, את כותבת אינטלגנטי. סופ"ש נעים :)

marjorie morningstar אמר/ה...

את צודקת. זו הייתה שיחה מיזוגנית להחריד (בייחוד השמחה לאיד על החברה המתחתנת). נמאס לי שבנות כל כך שונאות את עצמן וזו את זו.

נגה אמר/ה...

לא נותר לי אלא להנהן. כרגיל את מצליחה לכתוב על מחשבות שעוברות לכולנו בראש, ואת עושה זאת בכזו חינניות ושנינות, שלעיתים אני מרגישה זאת כותבת על דברים שאפילו לא חשבתי עליהם, אבל בדיוק מה שהייתי חושבת אם כן הייתי חושבת עליהם. אוף יצא מגה מסורבל. שבת בבוקר וזה...

marjorie morningstar אמר/ה...

כיף מאוד מאוד לקבל תגובות כאלו :-)
נגה, שלא יהיה לך צל של ספק, את מתנסחת מצוין. גם בשבת בבוקר...

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...