שיא חוסר המקוריות, אבל אני באמת אוהבת את השיר. גילטי פלז'ר שכזה.
לא עשיתי היום הרבה, אבל שילמתי מלא חשבונות (מים, חידוש רישיון, ודו"ח תנועה הזוי במקצת, אבל באמת לא חגרתי מאחור)
אחרי שצברתי אנרגיות במזגן המשובח של הדואר (אגב, התשדירים של אלי ומריאנו מעבירים את התור מה-זה בסבבה), החלטתי להמשיך את סיבוב הסידורים לכיוון גן העיר. אם כבר אחה"צ סבתאי-בורגני אז עד הסוף.
לא היו לי שום כוונות רכישה- העו"ש שלי ספג את שלושת החשבונות האלה וצריך לנוח קצת, אבל אחרי שקראתי על מבצעי החיסול של רשתות הקוסמטיקה התחשק לי נורא לבדוק במה מדובר.
קודם כל בכלל נכנסתי לאופטיקנה (כי שמעתי על מבצע, מה זאת אומרת?)
בגזרת משקפי השמש-שבמבצע- לא נרשמו ריגושים. דווקא שתי מסגרות משקפי ראייה דיברו אל ליבי
יש הנחה של 300 ש"ח על המסגרת. לא קניתי, סתם נהניתי מחווית המדידה ומאפיל הספרנית. אני יודעת שטרנד המשקפיים הרציניות כבר נחרש עד תום, אבל ממש ממש התחשק לי.
בניו פארם, המטרה לשמה באתי, כבר התחלתי להרגיש באמת מושחתת. כל האיפור הפנסי- שאנל, גרלן,שיסיידו ושות'- בחמישים אחוז.
וחוצמזה יש מבצע על בשמים.
פצחתי ברחרוח נמרץ ומאומץ (אני בשלהי הצטננות מבאסת, ואפי עוד סתום למדי, אז לא הגעתי למסקנות מרעישות), ובניסיונות איפור שונים ומשונים.
הכי אהבתי אודם עם מרקם כיפי ממש, בצבע ורוד עז (נוטה לסגול אפילו) של שיסיידו- אבל הרגשתי כמו קורבן אומלל של תרבות הצריכה, וויתרתי (115, אחרי הנחה, על אודם מרגיש לי די הרבה)
הנה הוא, בפינה הימנית התחתונה. ניפגש בימים עשירים יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה