קפה ומחיקות

8 שעות אחרי סופו של מבחן מייגע בסטטיסטיקה, הדבר ההגיוני לעשות הוא לשתות קפה כשטבלת Z (לא יודעים מה זה? לא נורא בכלל. אלא אם ניגשתם איתי למבחן) משמשת בתפקיד המכובד של התחתית.

ואז, כמובן, להתחיל ללמוד למבחן הבא. מזל שהוא קל ושיש לי בו מגן מפנק, אחרת הייתי קצת יוצאת מדעתי.

אגב לימודים - היום גיליתי שמישהי שלומדת איתי בחוג השני (שאינו פסיכולוגיה) ושאני די מיודדת איתה, גדולה ממני בשלוש שנים. זה היה לי קצת מוזר לשנייה, ותהיתי אם הפרשי הגילאים מפריעים לה והיא מרגישה מוקפת בצוציקים (או לפחות צוציקית אחת - moi). אני יודעת שעם הגיל ההבדלים מתגמדים, ולראיה - אני מנהלת שיחות טלפון ארוכות עם אחותי הצעירה ממני ב-10 שנים, אבל עדיין מרגישה פתאום כאילו נדחפתי למגרש של הגדולים.

------------------------

חוזרת לדוש בנושא פורים, ויש לי סיבות טובות - מסתבר שהפוסטים שלי על ולקראת פורים לאורך השנים מניבים מספר יפה של כניסות. לא מעט אנשים מגיעים לכאן בחיפוש אחר "תחפושת של דיוויד בואי", "התחפושת הכי יפה בעולם" (תודה, לא הייתם צריכים) או "תחפושות לזוגות". אז מי אני שאשבור מסורת? חוכמת ההמונים חזקה ממני.

כזכור (או שלא?), הפצעתי עם הרעיון העאלק-גאוני להתחפש לאידי סדג'וויק. בעקבות המיני-פוסט אתמול, עלו כאן שתי שאלות מעניינות שראויות לפיתוח.

דבר ראשון - זה לא טרנדי מדי? אני חוששת שכן. מצד אחד, יש בקונספט התחפושתי הזה את הדברים שהכי כיפיים לי בתחפושת - גיבור\ת תרבות איקוני\ת עם סקס אפיל מפיל (חה חה) ומראה מזוהה שהפך לסמל מסחרי. מצד שני, פסים-שחור-לבן הפכו למגפה מדבקת ואידי סדג'וויק וונאבי ניבטת אליי ממודעות של קסטרו (מודה - משם עלה לי בכלל הרעיון), מקמפיינים של סנדי בר ובקרוב גם בטח מפניהן המחוצ'קנות של תיכוניסטיות שמסתובבות בסנטר, שיאמצו את הלוק עם אי-אלו התאמות. אז לגבי הסוגיה הזאת אין לי תשובה.

דבר שני - מה בכלל הקטע באיפור שלה, חוץ מאשר הגבות העבותות? לזה דווקא יש לי תשובה. חפרתי קצת בתגובות לפוסט הקודם, אבל זה מקרה קלאסי שבו תמונה שווה הרבה יותר ממילים:

זה כמעט איפור דראג, וזה די מגניב בעיני. ברור שלא ברמה שאאמץ ביום יום (בכלל, מאז שהשתחררתי מהצבא, לפני אי-אלו שנים, אני די ממעטת להתאפר) אלא הרעיון - אישה מתחפשת לגבר שמתחפש לאישה.