חפש בבלוג זה

יום ראשון, 23 בספטמבר 2018

חלום מהלילה

ובחלומי הייתי בהריון. לא ניסיתי להיכנס להריון, דווקא ניסיתי שלא להיכנס להריון, אבל איכשהו זה כן קרה. הרופא הודיע לנו וזה היה משמח ומפתיע. החלטנו ללכת על זה. נהניתי מזה שיש לי סוד בתוך הבטן, נהניתי להרגיש אותה קשה ותפוחה, היה עונג רב בלהסתיר את זה לפעמים ולגלות את זה ליחידי סגולה. ללבוש בגדים קצת אחרים. לגעת בבטן, לתת לבן הזוג לגעת בה. חוויה חדשה לגמרי של אני. 

בחלום כל מה שכמהתי אליו היה להמשיך להיות בהריון, בכלל לא רציתי תינוק. רק להיות עוד ועוד במצב סטטי שכולל את הבטן העגולה והגאה הזאת, כמו בקליפ של פלאוורס אין דה ווינדו. ואז, בחלום, הרגשתי כאבים בבטן התחתונה. כמו כאבי מחזור. חשבתי לעצמי: "אז ככה זה קורה? זה באמת כל כך שברירי?". תוך מספר דקות של זמן חלום היה לי ברור שעברתי הפלה טבעית. התעצבתי, אבל לא על מותו של התינוק, אלא על אובדן ההריון. היה לי כל כך נעים להיות בתוך המצב הזה. התעוררתי בתחושה מעורבת של עצב והקלה. 

היו לחלום הזה גם כמה עלילות משנה, על ג'נטריפיקציה ברחוב החשמונאים (משהו בהשראת the deuce שאני צופה בה עכשיו) ועל בית ספר דמוקרטי בזכרון יעקב, אבל הן נשמעות מטופשות ובנאליות לצד הדרמה הנוגה של ההריון שהיה או לא היה. 


עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...