אולי הכי מתבקשת, הרי בגלל זה כולם נוסעים -
זה חי! או לפחות נראה ככה - מתגרה, מחליף צורות ולא מפסיק לנוע. האגדה מספרת שאם מנופפים במטפחת לבנה אל עבר האורורה, היא מתרגזת ויורדת לחטוף אותך (כמעט כמו מה שקרה למאי הקטנה במומינים). הילדים בערים הצפוניות של נורבגיה חוזרים על התרגיל הזה מדי חורף, ורצים להתחבא מתחת למיטה. באופן כללי, כשמטיילים בנורבגיה אפשר להבין מהר מאוד איך התפתחה המיתולוגיה הנורדית העשירה. הטבע שם כל כך דרמטי וחורץ גורלות, תחושת יראת הכבוד היא בלתי נמנעת.
חבר שלי ואני תכננו עוד לפני שיצאנו להעלות את כל רשמי הטיול לבלוג ייעודי שנפתח לשם כך. יש באמת המון מה לספר ולהראות - מאות תמונות, נופים מדהימים וחוויות תרבותיות ואנושיות מיוחדות (עשינו 80% מהטיול בקאוצ'סרפינג, וזה באמת מרתק. זוכרים את הפוסטים של נגה סדן על היורוטריפ שלה?)
חבר משותף הציע לנו לנסות לשווק את הסיפור ככתבת פרילאנס לאחד המגזינים\אתרים שעוסקים בתיירות חו"ל, אני עדיין חושבת על זה. מצד אחד, כתבנו בנימה מאוד אישית ולא מאוד "מדריך תיירית". מצד שני, זו דווקא יכולה להיות נקודה לזכותנו. ניו ג'ורנליזם וזה (בעוד עתיד הקריירה האולד-ג'ורנליסטית שלי לא מאוד מבטיח).
 |
| קרדיט צילום: המדריך שליווה אותנו אל עבר האורורה. התמונות שלנו משם בלי חצובה וקצת מטושטשות. כמובן שמומלץ ללחוץ להגדלה |
זה חי! או לפחות נראה ככה - מתגרה, מחליף צורות ולא מפסיק לנוע. האגדה מספרת שאם מנופפים במטפחת לבנה אל עבר האורורה, היא מתרגזת ויורדת לחטוף אותך (כמעט כמו מה שקרה למאי הקטנה במומינים). הילדים בערים הצפוניות של נורבגיה חוזרים על התרגיל הזה מדי חורף, ורצים להתחבא מתחת למיטה. באופן כללי, כשמטיילים בנורבגיה אפשר להבין מהר מאוד איך התפתחה המיתולוגיה הנורדית העשירה. הטבע שם כל כך דרמטי וחורץ גורלות, תחושת יראת הכבוד היא בלתי נמנעת.
חבר שלי ואני תכננו עוד לפני שיצאנו להעלות את כל רשמי הטיול לבלוג ייעודי שנפתח לשם כך. יש באמת המון מה לספר ולהראות - מאות תמונות, נופים מדהימים וחוויות תרבותיות ואנושיות מיוחדות (עשינו 80% מהטיול בקאוצ'סרפינג, וזה באמת מרתק. זוכרים את הפוסטים של נגה סדן על היורוטריפ שלה?)
חבר משותף הציע לנו לנסות לשווק את הסיפור ככתבת פרילאנס לאחד המגזינים\אתרים שעוסקים בתיירות חו"ל, אני עדיין חושבת על זה. מצד אחד, כתבנו בנימה מאוד אישית ולא מאוד "מדריך תיירית". מצד שני, זו דווקא יכולה להיות נקודה לזכותנו. ניו ג'ורנליזם וזה (בעוד עתיד הקריירה האולד-ג'ורנליסטית שלי לא מאוד מבטיח).
עוד חובבת מומינים! ובעיני הזווית האישית יותר מעניינת מתיאור של מדריך תיירים.
השבמחקהייתי שמחה לקרוא את הפוסטים האלה :)
השבמחקוואו את עשית את החלק שלא הספקנו לעשות בטיול וכל כך רציתי! חלמתי לראות את האורורה כבר כמה שנים טובות, וכשהחלטנו להתחיל ללמוד ולקצר את הטיול לצערי הרב נאלצנו להוריד את סקנדינביה, ואמרנו שהטיול הבא שלנו יהיה לשם אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד, אנחנו עדיין פה...
השבמחקאני מקווה שתפרסמי קצת סיפורים וחוויות, ויום אחד כשנמשיך את הטיול אפילו אשמח להמלצות :)
הזווית האישית היא הכי מעניינת, וההבדל בינה לבין כתבה תיירותית רגילה היא כמו ההבדל בין תמונה שאת צילמת לבין גלויה.
השבמחקגם אני אשמח לקרוא על החוויות שלכם מהטיול!
השבמחקיאנה
http://laceandchiffonblog.blogspot.co.il/
הזווית האישית היא נהדרת, אין ספק, אבל יותר מדי ממנה עלול ליצור טקסט שנראה כמו ספר מחזור (ע"ע מוסף הארץ החדש). בינתיים אני נהנית לטפטף כאן קצת חוויות, לאו דווקא בסדר כרונולוגי.
השבמחקתגיד כמה מעלות בחורף יש בטרומסו, ואיך מגיעים לשם מאוסלו, כמה זה אמור לעלות?
השבמחקתודה