מה מהבאים הכי מפחיד תל אביבי.ת בועתי.ת בקיץ 2014:
א. סירנות
ב. ג'וקים
ג. שהבלוג הסודי שהיא מתחזקת מזה 5 שנים (והאלטר-אגו הנלווה אליו) ייחשפו ככה סתם, באמצע יום שגרתי.
איך יכולתי להיות כל כך לא זהירה? אני מרגישה שהעור שלי שקוף (וגם קצת כמו לינדזי בקטע של גילוי ה-burn book בילדות רעות. although I did nothing wrong!).
קרה לי פעם עם בלוג שהיה לי, מאוד לא נעים אבל יותר מאוחר זו הייתה סוג של הקלה.
השבמחקלא הצלחתי להיסגר האם זה פחד שלך או שאכן קרה, בכל אופן, מקווה שתמשיכי לכתוב כאן, זה יהיה מאוד מבאס אם לא.
למה זו הייתה הקלה?
השבמחקכי זה לא היה קרוב ללהיות נורא כמו שדמיינתי את זה (ועוד מדובר בתקופת סוף התיכון, בה הכל נראה כמו סוף העולם).
השבמחקבסופו של דבר, מי שלא הכיר אותי מאוד לעומק, לא הבין חצי ממה שכתוב שם מבחינת נפשות פועלות ובעיקר כולם התפנו להחמיא לי על הכתיבה שלי ופחות התעסקו בכל השאר.
הפריע לי מצד אחד שנחשפו שם צדדים באישיות שלי שפחות בא לי לחשוף בפומבי, מצד שני הצדדים האלו התקבלו בחיבה ואני דווקא למדתי שאין במה להתבייש.
בתקופת סוף התיכון הכל נראה כמו סוף העולם...
השבמחקכמה נכון :-)
אצלי דווקא תחילת החטיבה הרגישה כמו סוף העולם. סוף התיכון הייתה אחת התקופות היפות בחיי (כמו שאומרת עדן אברג'יל).
השבמחק