אני פותרת מבחנים משנים קודמות, ובכל פעם שאני נתקלת במונח "דיכאון מג'ורי" אני נחרדת. "מה? מרג'ורי? מה קשור עכשיו? איך התפלק האלטר-אגו שלי לקלחת המבעבעת הזאת?"
ועוד משהו - איך אני מעיפה את החתיכת פייסבוק הזאת שתקועה לי באמצע הפוסט הקודם?
חוץ מזה, אני שונאת שכותבים עם ג' במקום עם ז'. ג'קט? או פליז. אתם לא באמת מדברים ככה (ואם כן, אני לא רוצה להיות חברה שלכם). זה כאילו שתגידו בג' במקום בז' (ועדיף לא לדבר על הצבע הזה בכלל).
עוד שלושה מבחנים ואפסיק לשעמם פה עם הגיגי האקדמיה שלי. הבנתי כבר שהם משביזים. (אגב, הפריטנדרז ממש לא משהו, חוץ מהשיר ששמתי כאן בפוסט הקודם ועוד כמה נבחרים. עדיף כבר לשמוע את הפלטרז ולטבוע בים של קיטש בניחוח אסקימו לימון)
ועוד משהו - איך אני מעיפה את החתיכת פייסבוק הזאת שתקועה לי באמצע הפוסט הקודם?
אני שונאת כשכותבים ז'קט :(
השבמחקהצחקת אותי עם הכותרת :) מאחלת לך מלא בהצלחה!! גם אני טובעת בים של מבחנים, ולי יש יותר משלושה...
השבמחקמיכל, אל תקחי את זה קשה. מאחר והקשר בינינו הוא וירטואלי בלבד, אני מוכנה להתפשר :)
השבמחקאנונימית - בהצלחה גם לך. המבחן המתקרב מלחיץ אותי יותר מכולם.
ואני חשבתי שאני היחידה המשוגעת שזה מפריע לה כשלמדתי על דיכאון מג'ורי. איזה כיף שאני לא לבד! בהצלחה במבחנים...
השבמחקממש לא לבד. אני כל הזמן מדמיינת את המרצה המרגיז שלי, שגם ככה יש לו מבטא סופר-דופר ישראלי, אומר לי: "ליסטן, דיס איז מייג'ור דיפרשן! איטס קומון קנולדג'". (או משהו בסגנון)
השבמחקברצינות, הייתי צריכה לקרוא את הפוסט הזה כמה וכמה פעמים כדי להבין שאין באמת כזה דבר "דיכאון מרג'ורי". ולמדתי שנתיים פסיכולוגיה באוניברסיטה. כבר חשבתי ששכחו לספר לי על משהו.
השבמחקכנראה שעוד לא לגמרי התעוררתי.
אני דווקא מחבבת את הפרטנדרס. אבל מאוד סלקטיבית.