המסע מהאוניברסיטה אל תחנת הרכבת הכביכול-סמוכה אליה הוא כלכך חם, מתיש ונטול צל. סוף הדרך מרגיש כמו הקתרזיס שבסיומו של טיול שנתי. חסר רק הגזלן עם האוטו-גלידה.
(צולם ופולטר על ידי, נכתב בפלאפון שניה אחרי שהגעתי למזגן מחייה הנפשות של הרכבת, as in ממש עכשיו)
(צולם ופולטר על ידי, נכתב בפלאפון שניה אחרי שהגעתי למזגן מחייה הנפשות של הרכבת, as in ממש עכשיו)
אז אני מבינה שויתרת על יום הסטודנט...
השבמחקדווקא הייתי קצת, ממש בהתחלה, אפילו קניתי שתי חולצות בדוכני הג'אנקיאדה. אבל חתכתי די מוקדם כי היה לי חם נורא + מחויבויות משפחתיות לוחצות + אני חננה בנשמתי.
השבמחקלמיטב זכרוני הנסיעה באוטובוס בין הרכבת לאוניברסיטה חינמית לסטודנטים, נראה לי עדיף על לעשות את זה ברגל בגיהנום שמתחיל פה במאי ומסתיים במקרה הטוב באוקטובר...
השבמחקיש לי חופשי-סטודנטיאלי, אז בכל מקרה הנסיעה חינמית בשבילי. יכולתי לחכות לאוטובוס אבל לא התחשק לי, אז צעדתי, נמסתי וצילמתי שלל דברים חסרי חשיבות, כמו איזו היפסטרית\תיירת יפנית.
מחקעבר קצת זמן מאז הפוסט, אבל הייתי חייבת להגיב בגלל ההזדהות העמוקה שעוררת בי :)
השבמחקבמשך שנים פנטזתי על חפירת מנהרה תת קרקעית שתוביל מגילמן ישירות לרכבת, או לחילופין רכבל מגג בניין נפתלי שירד ישר לשם.
שביל הנחש, אם כן, הוא תיאור קולע בהחלט.
אל תתנצלי! לקבל תגובות אחרי המון זמן זה כיף גדול. בכלל, אין כמו לאשר תגובות - רק בגלל האושר שבהודעה הכתומה הזאת שמבליחה מולי (XX תגובות ממתינות לאישור) אני ממשיכה עם מנגנון סינון התגובות.
השבמחקאני מדמיינת אומגה כזאת בבוקר - במקום קו 289, מכיכר רבין ועד בניין נפתלי (אבל הנדסית וטופוגרפית זה נראה לי מאוד לא ישים).