לא משנה עד כמה היום שלי גדוש, אני חייבת לפתוח אותו בשעה של בהייה במחשב. טוב, בהייה אקטיבית. זה לא יעיל בעליל, עדיף לבחור מה ללבוש בזמן הזה ואפילו להספיק להתאפר, אבל אני מרגישה שככה אני מחממת מנועים - שותה קפה, אוכלת תפוז, ופותחת אינספור טאבים בגוגל-כרום.
זה קצת גרגרני, לפתוח את הכל בבת אחת, אבל ככה אני מתחילה את הבוקר. בודקת מה חדש בפייסבוק (כלום) או בבלוגים האהובים עליי וקוראת חדשות חשובות כמו הפגישה הצפויה של נתניהו ובנט, הג'וינט של לפיד, איזו מסעדה חדשה (שלא אלך אליה) נפתחה ומיהם בלוגרי האופנה המובילים בעולם (כאילו שלא ידעתי).
עכשיו אפשר להמשיך -
זה קצת גרגרני, לפתוח את הכל בבת אחת, אבל ככה אני מתחילה את הבוקר. בודקת מה חדש בפייסבוק (כלום) או בבלוגים האהובים עליי וקוראת חדשות חשובות כמו הפגישה הצפויה של נתניהו ובנט, הג'וינט של לפיד, איזו מסעדה חדשה (שלא אלך אליה) נפתחה ומיהם בלוגרי האופנה המובילים בעולם (כאילו שלא ידעתי).
עכשיו אפשר להמשיך -
(את הביצוע הזה גיליתי אתמול דרך 8tracks וממש נהניתי ללמוד לצליליו על האמנה החברתית של רוסו)
מבינה אותך לגמרי!
השבמחקאני קמה כל בוקר 30 דקות מוקדם יותר בשביל זמן איכות אינטרנטי ביחד עם נשנוש בוקר לפני שאני מתארגנת ויוצאת לעבודה.
רק ככה אני מרגישה שהתחלתי את היום ברגל ימין...
ממש ככה. אחרת אני מסתובבת במהלך היום במין קרייב לניקוי ראש.
השבמחק