טינאייג'רית זועמת

כבר כמה שבועות מתחשק לי ללבוש חולצה קשוחה - משהו אפל שכזה עם גולגלות ולוגו של להקה שאני לא שומעת את שיריה.

תמיד הסתייגתי מהחולצות הללו, גם בגלל הציורים המזוויעים וגם בגלל הגזרות המחורבנות - ענקיות כאלו שמטשטשות את המותניים וגורמות לי להיראות כמו קציצה (קשוחה), אבל בזמן האחרון אני במוד תיכוניסטי קצת, והתחשק לי לקחת אחת כזאת ולשפץ אותה קלות.

במקרה, בחמישי האחרון הייתי אצל ההורים של חבר שלי ומצאתי בארון חולצה שהוא בטח לבש בכתה ז', לפי הגודל. ביקשתי יפה רשות לקרוע לה את הצורה, ואחרי שקיבלתי את ברכתו גזרתי את שרווליה ודחפתי כמה סיכות ביטחון אימתניות בגודלן כדי להצר אותה מאחורה. אז זהו, יש לי חולצת גולגלות של מטאליקה, עם שרוולי אייטיז גזורים א-לה אקסל רוז. אני הולכת איתה ברחובות ומרגישה שאיש לא יעז להתעסק איתי.

(הבהרה: אני ממש שונאת את מטאליקה, הם משעממים תחת באוזניי. מה שכן, אני אוהבת לאמץ השפעות מכל מיני מקומות)

אגב, בגלל שאני טיפוס אקלקטי בנשמתי, אחת האופציות המועדפות עלי היא לתחוב חולצה כזאת בתוך חצאית עיפרון גבוהת מותן, בשילוב הפלטפורמות האהובות שלי מאייצ'אנדאם. כבר עשיתי את זה בעבר עם חולצות מושאלות, עכשיו יש לי את המטאליקה הפרטית שלי להתפרע איתה.