חפש בבלוג זה

יום שני, 7 במרץ 2016

put some makeup

נראה לי שאבדה לי חדוות ההתחפשות. אולי זה כרוך בעובדה שאני לא עובדת במשרה מלאה במקום מסודר עם מסיבת פורים משרדית שכולם מצפים לה כדי להפגין את הצד שלא בא לידי ביטוי ליד הזירוקס. (איזה רפרנס ניינטיז. איפה יש בכלל זירוקס. סליחה. פשוט עבודה משרדית מתקשרת לי אסוציאטיבית לניינטיז. אני מניחה שבגלל שירת הסירנה. אגב ספר וסרט שנפתחים במסיבה משרדית ומסתיימים בפורים).


אז אין לי רעיון.

וגם אם היה לי, אין לי לאן ליישם אותו.

מה שקורה בדרך כלל: אין לי רעין, אני לא קונה כלום. ברגע האחרון, כשהתורים בברוריה מגיעים עד פאתי מודיעין, צצה לה איזו מסיבה שכל חבריי מתכננים ללכת אליה ואני נאלצת לצאת זקנה של ממש ולהגיע עם איזה כובע או פאה, ממש כמו המורות שליוו אותי לאורך השנים וכה זלזלתי בהן על היעדר הפורים ספיריט שלהן.

פורים זה גלאם מבחינתי. ואני א ו ה ב ת גלאם. אבל בשביל להשפריץ גלאם (ולקבל השראה לכך) צריך קהל. וצריך לדעת מראש מי יהיה אותו קהל, כדי לתכנן את האקסטרווגנזה המתאימה. דין עיתונאים אינו דין מוזיקאים אינו דין הייטקיסטים. אני לא טיפוס אקסטרווגנטי בדרך כלל אבל לעתים יש בי דחף שואו אוף. אני מניחה שלזה גרוסמן התכוון כשכתב ב"יש ילדים זיגזג" (ותודה לאנונימית שתיקנה אותי) "מישהו לרוץ איתו" על השוויץ של הביישנים ואיך תמר עלתה בחולצה שקופה לרסיטל הסיום שלה. לגמרי הייתי עושה את זה, אבל אני גולשת. את הפורים הזה בטח אעביר בטרנינג צופה בפרקים של "הגלצניקים" בערוץ הראשון.



4 תגובות:

נועה אמר/ה...

אני נורא לא אוהבת את פורים והחל מכיתה ח' הייתי מגיעה לבית הספר עם סומבררו וחולצה שעליה כתבתי "אימך הסליחה ואביך התודה",ובכל זאת, לאחרונה אני חומדת איזה animal onesie שיאפשר לי לצלוח את היום הזה בכבוד בעשור הקרוב (כבוד הוא דבר יחסי בימינו).

Very Big Glasses אמר/ה...

הפורים ספיריט שלי ישנוני משהו, ובדיוק כמוך אני תמיד מוצאת את עצמי בלי תוכנית מוגדרת.
לשמחתי השנה יש מסיבה של העבודה ואני מתרגשת מאוד^^

אנונימי אמר/ה...

סתם כי בדיוק קראתי את הספר שוב - תמר זה "ממישהו לרוץ איתו"... אוקיי, מתקפת הקטנוניות over, חזרה לכתיבתך המקסימה!
מזדהה עם כל האמור מעלה, עד כדי כך שהייתי כזאת גם בילדותי, וזכור לרעה פורים של כיתה ה', בו סירבתי להשתתף ב"חג הדבילי" (כהגדרתי) עד הבוקר עצמו, בו השתפנתי ולא רציתי לצאת הורסת-מסיבות, ונאלצתי לקושש כל מיני דברים מהארון של אמא ולקרוא לזה "נערת סוונטיז" או משהו כזה... אח, הנעורים.

marjorie morningstar אמר/ה...

נכון, איך התבלבלתי בין הספרים. שיים און מי.
בילדותי הייתה לי בעיה קשה עם פורים בגלל פיגועי שנות התשעים :(

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...