חפש בבלוג זה

יום שלישי, 4 באוגוסט 2015

embrace yourself

במשך שנים חשבתי שנקודות החולשה העיקריות שלי הן הירכיים השמנמנות והשיער המתולתל-ליפה (לפעמים יותר, לפעמים פחות. תלוי באחוזי הלחות). שאם רק היו לי רגליים מדוגמות ושיער ייצוגי הייתי יכולה לכבוש את העולם. 

ואז מגיעה לה ריהאנה ומוכיחה אחרת. כבר מזמן חשדתי שהיא בחורה של ירכיים, אבל התמונות האלו (כולן מה-dailymail.co.uk) מוכיחות מעבר לכל ספק - לאחת הכוכבות הגדולות בעולם יש רגליים יותר שמנות משלי. כמו כן - יש לנו אותו שיער (ואני רק יכולה לנחש איך היא נראית אחרי שהלכה לישון עם שיער רטוב). היא עדיין נראית מדהים. 



איזה ניצחון. אני לא נהנית פה משמחה לאיד וחלילה לא מטיפה למיזוגניה בקרב נשים. בדיוק להיפך. באמצעות התמונות האלו אני מנסה לשכנע את עצמי לאהוב את עצמי יותר.

כי אני לא הלכתי לים כבר מיליון שנה ועדיין סוחבת בלב את טראומת חוף הצוק הצפוני, שאליו הלכתי פעם עם חבר שלי, הסתנוורתי משפע הבחורות המדוגמות להפליא וביליתי את מרבית השהות בים במתן דין וחשבון לעצמי. כי אני לא לובשת מכנסיים קצרים או חולצות צמודות מדי בימים שאני מרגישה שמנה, בטח שלא בגד ים. גם לא מפזרת את השיער בימים שהוא מרגיש לי דבלולי מדי. כי אני נכנסת למיני דכאון בכל פעם שנדמה לי שעליתי במשקל. בקיצור, כי אני השופטת הכי חמורה של עצמי. 

והנה באה ריהאנה, שכנראה עלתה קצת במשקל (ואולי לא? אני לא באמת עוקבת אחריה באופן מסודר) וממש לא נותנת לזה להפריע לה. לא ללבוש מכנסיים קצרים? הצחקתם אותה. תראו מה היא *כן* לובשת. מיני דכאון? היא הבחורה הכי מרוצה בעיר, אין על זה ויכוח בכלל. ואני רוצה לראות שהיא מגיעה לחוף הצוק ומרגישה רע עם עצמה בגלל איזה צפונית. 

"בפעם הבאה הולכים לחוף ירושלים"

"סתם, ברור שלחוף גורדון"
אגב, באותו אירוע (איזה קרנבל בברבדוס) נכחה גם הסופרמודל ג'ורדן דאן, שמוכיחה מעבר לכל ספק שרגליים רזות זה לא הכל. 


ולסיכום - סתם התאים לי לשים את השיר הזה פה (בגלל הכותרת, ובעיקר כי התחשק לי לשמוע אותו):


21 תגובות:

sefi אמר/ה...

ירכיים זאת אכן סוגיה כואבת גם אצלי, אבל כל כך כיף בים. למי אכפת מכל השאר?
מקווה שאת מתכננת ללכת לים בקרוב ממש.
והכי כיף בחוף הילטון, באמת.

marjorie morningstar אמר/ה...

הקטע הוא שהן כאילו סוגייה כואבת גם אצל רירי, אבל בעצם לא. כי לה באמת לא אכפת מכל השאר. אני צריכה לעבוד על עצמי כדי להיות כזאת גם.

Standing Ovation אמר/ה...

גם אצלי! אני פשוט מאשימה את הגנים הבלקנים :) אני גם לא מתה על ים אז זאת בעיה אחת פחות.

marjorie morningstar אמר/ה...

אני חושבת שאנחנו צריכות ללמוד מריהאנה להפסיק להאשים. כמו שהיא לא מאשימה את הגנים הברבדוסיים שלה. בקיצור, לעשות ריקליימינג!

אנונימי אמר/ה...

הקיץ הזה הים לא ראה אותי ואני לא ראיתי אותו. נראה לי שבנתיים זה ישאר ככה. אבל הידד לירכיים! וללהרגיש מעולה עם עצמנו!

אנונימי אמר/ה...

ורק אני חושבת ש"להיות רזה זה לא חוכמה"?
זאת אומרת אם את נראית מצוין כשאת שוקלת 55 קילו וגם נראית מצוין כשאת שוקלת 60 קילו (הקילוגרמים האמיתיים שמורים במערכת, זה רק לצורך דוגמה), אז יותר שווה לשקול 65.
וירכיים קצת מלאות, זה מאוד יפה ומאוד נשי ואף סקסי. לריהאנה יש ירכיים מלאות, לא שמנות ולא שמנמנות, והן מתאימות לגוף שלה.
וברור שהיא מרגישה בנוח בבגד ים, כי גוף כזה נראה הרבה יותר טוב בבגד ים מאשר בבגדים, לפחות בסוג מסוים של בגדים.

אנונימי אמר/ה...

המראה של גורדן דאן מזכיר נשים רובנסיות או את "ארוכות הצוואר" התאילנדיות - כלומר - משהו שממרחק הזמן או המקום נראה מכוער, אך לאנשי הזמן או המקום נראה יפה.
ברור שזה #לא# יפה, ורק בקונטקסט מאוד מסוים - של אנשי המאה העשרים-עשרים ואחת זה נראה יפה. זה עיוות שנוצר כשמקצינים מראה מסוים, והוא קשור גם ליחסי הכוחות גברים-נשים ולמשוואה יופי=סבל (שלא לומר יופי=כיעור), או "יש מחיר ליופי".
אולי זה לא פוליטיקלי קורקט ואולי לא צריך לשפוט הכל מנקודת מבט גברית, אבל בסופו של דבר יופי קשור ביחסים שבין המינים, ואין ספק שגבר סטרייט לא שטוף-מוח יעדיף את ריהאנה על ג'ורדן.

marjorie morningstar אמר/ה...

ליאן, אני מאחלת לשתינו שזה לא יישאר ככה. במיוחד עכשיו כשנשבר השרב.

אנונימית ראשונה, לא חשבתי על זה אף פעם. אני קצת בחורה של מספרים בקטע הזה (ולכן נשקלת רק כשמצמידים לי אקדח לרקה). אגב, אני חושבת שריהאנה נראית ממש טוב גם בבגדים.

אנונימית שניה, ההשוואה לרובנס ולתאילנדיות יפה ונכונה, השאלה אם לא כל סוג של יופי הוא כזה. כלומר, מהי אמת המידה האובייקטיבית לחלוטין? ואולי בכלל אין? ולגבי היחסים בין המינים, אם באמת יופי הוא תוצר של המשוואה הזאת אולי אנחנו צריכות לסגל דפוס חשיבה של מה ריהאנה או ג'ורדן יעדיפו בעצמן להיות, ולא מה ה-WPM יעדיף :)

אנונימי אמר/ה...

אנונימית מס' 2 עונה :-)
התשובה היא "כן" - יש דבר כזה יופי אבסולוטי (או "אובייקטיבי") ויש "הגזמות תקופתיות" (לא יודעת איך לדייק את המינוח הזה יותר).
לא יודעת מה זה WPM, מניחה ששכוונתך לזכר ממוצע כלשהו, אבל היופי הוא בעיני המתבונן, לא? הוא זה שקובע. בסופו של דבר, גם נשים קובעות מהו יופי גברי. יופי הוא ייצוג, הוא לא עומד בזכות עצמו - בבסיסו הוא מייצג פוריות, בריאות ולמעשה - סיכוי להמשכיות. העיבוד שלו בתוך פיתולי הנפש הופך אותו גם לייצוג של יחסי שליטה.
ולגבי העל-זמניות - מציעה לך להתבונן ב"לידת ונוס" או "האביב" של בוטיצ'לי. שש מאות שנה עברו, והן ממש יפהפיות בנות זמננו. הגוף שלהן טיפה בעייתי - לדעתי בגלל טכניקה לא מאוד משוכללת ואיזושהי תפיסה "רוחנית" של האמן - אבל ציצי קטן, בטן קצת עגולה וירכיים מלאות מצתוותים לפנים היפהפיים של ונוס ושל שלוש הגרציות.

marjorie morningstar אמר/ה...

WPM זה white privileged man (אם כי בעצם הייתי צריכה להכניס פה גם סטרייט וכו'. אבל אני אוהבת את הצלצול של זה ככה). ואני לא יודעת, יכול להיות שזה נכון להסתכל על יופי בראייה אבולוציונית, זה גם מאוד מאוד מתבקש, אבל אני קצת חוששת מפסיכולוגיה אבולוציונית. את אומרת שיופי אובייקטיבי הוא כזה שעומד במבחן הזמן? ואולי הרנסנס (מקווה שדייקתי. אני לא ספצית באמנות) קרוב מדי ולא מהווה באמת מבחן זמן?

הילה לוי אמר/ה...

בתור אחת שסובלת מאישו ירכיים בעצמה וגם ממעטת ללכת לים (בעיקר כי אני ג'ינג'ית ואני והשמש לא כאלה חברות), אשמח לנסות ולהיפטר ביחד איתך גם מהתסביכים שלי ולטבול בים.

marjorie morningstar אמר/ה...

דווקא מהתמונות שאת מעלה לבלוג נראה שיש לך רגליים מעוררות קנאה!

sefi אמר/ה...

אני באמת לא מבינה מה הקשר בין הירכיים לבין ללכת לים.
מישהי באמת חושבת שאנשים מסתכלים על הירכיים שלה בים?
אנשים הולכים לים להנות ולנוח,לפגוש חברים ולהתעסק בעיקר בעצמם.
זה שעכשיו כולם מצטלמים כל רגע ומתעדים הכל הופך את עניין הירכיים ליותר בעייתי כי אז רואים אותן גם מעבר לרגע הים, והן שם, באינטרנט, לנצח - בעייני זה מיותר.
אני ממש חושבת שצריך להפריד בין איך אנחנו ניראים לבין מה אנחנו עושים. יש כל כך הרבה דברים כיפיים בעולם שחבל לא לעשות בגלל זה.

marjorie morningstar אמר/ה...

מה זאת אומרת מישהי - אני! :(
על אף שברור לי שזה לא נכון ולמרות כל האמיתות המוחלטות שהצגת כאן, אני עוד לא אדם מספיק בוגר וצלול מחשבה כדי להפריד באופן מוחלט את תחושות הבטן הטינאייג'ריות שלי מהמציאות כפי שהיא באמת.

Unknown אמר/ה...

ואני בכלל חשבתי שהשיער...
מה לעזאזל עושים עם התלתלים האלו? (ובהנחה שאת לא יפיפיה כמו אנדי מקדואל)
אולי מכאן תגיע המלצת ישועה..

marjorie morningstar אמר/ה...

אני חושבת שאלו של ריהאנה דווקא נראים פה טוב. עוצמתיים כאלו. והפתרון שלי לימי לחות מדובללים הוא איסוף כמובן, אבל בתוספת אקססוריז משמחים. עכשיו נגיד אני חורשת על מסרקיה מעוטרת בפלפלוני צ'ילי משל הייתי כרמן מירנדה.

חני אמר/ה...

אולי לא קשור לפוסט
אבל פעם ראשונה אני מגיבה.
לא מאוחר מידי
אבל אני קוראת נאמנה של הבלוג. וסתם עניין אותי לחפור בכל הוריאציות האפשריות שיתנו לי עוד משו מעניין לקרוא כשכבר נמאס לי מיו טיוב למינהו ובא לי משהו ערכי יותר
אז רוצה להגיד לך,
באמת שאני מגיבה פעם ראשונה בכל מדיה שהיא,
והכתיבה שלך ממכרת. לא מצויה. מלאת ציניות שנונה טבולה מכל הכיוונים בחוש הומור וכישרון מוצנע אינסופי!!
תודה שאת משתפת אותנו מחייך . זה אומץ. והרבה!! גם כשאין אפשרות לאף אחד לדעת מי זאת מאחורי המידע. עדיין דרוש כח. עצבים. והרבה מחיקות של שורות..כדי להגיע לתוצאה רצויה.
אני אישית מלאת הכרת הטוב
שלפעמים את המקור למלאות לי את הזמן במשהו מרגיע. שונה מעניין ומצחיק בו זמנית. גם אם זה מה קנית או מה ראית בקולנוע. זה מספיק עונה על ההגדרות שלי.

באמת תודה רבה. (ואל תפסיקי עם זה!)

marjorie morningstar אמר/ה...

וואו חני, קודם כל אני די נרגשת מכך שאת רואה בי משהו ערכי :)
חוץ מזה, המון המון תודה. לא מצליחה להעביר במילים עד כמה היה לי כיף לקום בבוקר ולראות את מה שכתבת.

אנונימי אמר/ה...

נכנסת מדי פעם לבדוק - עדיין תלתלים ועדיין ירכיים.
מה עם פוסט חדש?

marjorie morningstar אמר/ה...

זה כל מה שיש לי בעולם הזה :(
סתם, אני לומדת למתא"ם וזה מתיש, נורא וזולל את כל המשאבים הקוגניטיביים שלי.

Unknown אמר/ה...

תלתלים ויריכיים, סיפור חיי:)

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...