יום שישי, 7 בנובמבר 2014

cool breeze


בסופ"ש האחרון שלפני הלימודים הייתי באינדינגב. רציתי להקדיש פוסט שלם לפסטיבל (אפילו כתבתי לעצמי ראשי פרקים!), אבל איכשהו חלפו כבר שבועיים ועדיין לא הגעתי לזה. בינתיים אני מפרסמת משהו שהוא בין לבין.

תמיד כשאני חוזרת מאינדינגב (מותר לי כבר להגיד "תמיד". זו השנה הרביעית שאני שם. מוזר, מעולם לא חשבתי על עצמי כעל נערת פסטיבלים) אני מלאת רצון טוב להכיר מוזיקה חדשה, מאזינה בשקיקה ל-106FM ומנסה לא לחזור להתפלש באלבומים הישנים והחרושים שלי. אחרי כמה שבועות-עד-חודשים זה חולף. 

ההתלהבות הרגעית הזאת מזכירה לי החלטות נחושות אחרות שאני מקבלת במטרה להפוך לאדם טוב, בריא, חסכוני ורחב אופקים יותר, אבל איכשהו אף פעם לא מיישמת. בתקופה שנהגתי לחרוש על בלוגי בישול קיבלתי החלטה נחרצת להתחיל לאפות לחם בעצמי. אפילו כתבתי על זה כאן, במין גאווה מטופשת שכזאת. מיותר לציין שמעולם-מעולם-מעולם עוד לא אפיתי לחם (חוץ מלחם בירה לא טעים)?

דבר דומה קרה כשגיליתי את Yoga with Adriene ביוטיוב. תרגלתי פעם אחת כלב מביט לאחור בסלון שלי והייתי משוכנעת שאהפוך למתרגלת יוגה ביתית מצטיינת. זה קרה לפני כמה חודשים ומאז לא חזרתי לאדריאן, למרות שהיא מתוקה ביותר וההסברים שלה נהדרים. 

היא באמת מתוקה. חבר שלי טוען שיש לה דיבור של סטלנים, אולי זה חלק מהקסם
נחזור למוזיקה. הפעם דווקא נראה לי שכן מצליח לי, כי נתפסתי על שיר (אינדי!) ממש חזק. ללהקה קוראים TREE ובכלל לא שמעתי אותם בפסטיבל, כי בהופעה שלהם היה סאונד מחריד והעדפתי ללכת לישון (כנראה שאני באמת לא נערת פסטיבלים). שמעתי אותם ביום הסטודנט, כמה חודשים לפני כן, וממש התלהבתי. השיר הזה ספציפית לא יוצא לי מהראש - יש לו איכויות קרידנסיות מחוספסות, נגיעות ריוורב ופזמון שמאפשר לי להתלוות אליו בפלצטו צווחני תוך כדי שטיפת כלים:


אגב, זה בכלל לא שיר חדש. הוא מאלבום שהם הוציאו לפני שלוש שנים. סו לונג לשאיפות המוזיקה החדשה שלי...

מילה לסיום: בדרך כלל אני ממש שונאת לקרוא המלצות על מוזיקה. בטח ובטח על מוזיקה שאינה במיינסטרים. זה מרגיש לי מתנשא, מטיף, יומרני ובתכל'ס גם די משעמם. אני ממש מתנצלת אם יצאתי כזאת, זו לא הייתה כוונתי. תרגישו חופשי לדלג מעל הפוסט הזה אם הוא מעיק עליכם. הדבר האחרון שאני רוצה להיות זה דמוית אבי פיטשון, מבקר המוזיקה האלטרנטיבית האיום של הארץ (אני לא מסוגלת לקרוא כתבות שלו! זה כמו לקרוא פוסטים של מתבגר שטוף רצון להוכיח את ידענותו בפורום אלטרנטיב בתפוז. אגב, אנחנו מכנים אותו בבית "אבי טיפשון"). 

6 תגובות:

yaelkei אמר/ה...

לא יצא לך מתנשא, מטיף, יומרני או משעמם. קשה לי להאמין שתצליחי לפטשן פוסט גם אם תרצי. אני חושבת שהגישה שלך למוזיקה מאוד מרעננת. השיר הזה באופן ספציפי קצת פחות מרענן לדעתי, אבל אולי זה רק הטעם המקולקל שלי.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

אני בהחלט מסוגלת לפטשן! כל מי שיש לו חברים היפסטרים יכול. מהו הטעם המקולקל שלך? (אני מהמרת שמבין שתינו, אני מקולקלת הטעם. יש לי גילטי פלז'רס רבים מספור).

yaelkei אמר/ה...

ובכן, הפלייליסט הרשמי שלי מתבסס בעיקר על רוק קלאסי, פרוג רוק, בריט פופ ופולק. ההצהרה הזו קצת שווה לתחת כי בשבוע האחרון דייויד גואטה ובובי שמורדה ליווי אותי לקמפוס באוזניות. אבוי לבושה.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

אין לי מושג מי זה בובי שמורדה, אז חסכתי לך קצת בושה.

Tal אמר/ה...

אוהבת מאוד את אדריאן, וההסברים שלה באמת נהדרים. היא באופן כללי דמות חיובית ונעימה. מנסה להתמיד איתה פעמיים בשבוע, לפעמים מצליחה שלוש, לפעמים אפילו לא פעם. אבל העיקר הכוונה לא?

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

ברור שהעיקר הכוונה. זה בדיוק כמו שעצם ההליכה לחד"כ מרזה כשלעצמה (גם אם השיעור התבטל. כתבתי על זה לפני כמה פוסטים אפילו).

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...