יום רביעי, 15 בינואר 2014

זיכרון סנסורי - הומאז' לכבש השישה עשר

כשמריחים שמפו קרליין 10 - מרגישים בתיכון
כשמריחים סבון הוואי (מוצק) - מרגישים בבית של אבא ואמא
כשמריחים נפטלין וניקיון - מרגישים אצל סבתא
כששומעים את אינקובאס - חושבים על החבר מהתיכון (חוץ מהעובדה שזה הדיסק היחיד שהיה לו באוטו, הם גם שרים באופן מתרגש, כאילו-קשוח ומלא פאתוס - בדיוק כמו זוגיות של תיכוניסטים)



כשמריחים שניצל ואורז עם בצל מטוגן - מרגישים שישי בצהריים
כשמריחים מלח וקוקוס - מרגישים בקיץ
כשמריחים סנדביץ' עם ביצה קשה - מרגישים בטיול
כשמריחים קלמנטינות - מרגישים בבית ספר
כששומעים היהודים - חושבים על החברה הפריקית שהייתה לך מזמן, בחטיבה, ומעניין איפה היא היום ואם עוד יש לה שיער ורוד.
(אח שלי הסב לא מזמן את תשומת לבי לזה שתום פטרובר שר עם ררררר מתגלגלת, כאילו הוא איזה אריק לביא).

כשמריחים אלכוהול שנשפך לפני כמה שעות וכבר הפך דביק - מרגישים בקו 18 של דן
כשמריחים סמרטוט רצפה מטונף - מרגישים בצבא
כשמריחים מרכך כביסה - ישר מרגישים יותר טוב

כששומעים את all of my love - נזכרים ביום האחרון במחנה קיץ, איך ישבת על איזה מבנה צופי והתפלשת בעייפות המתוקה והנהדרת של הרגע אחרי שהחניכים הלכו הביתה, כשכל מה שנשאר הוא פירוק סנדות ואחריו כמה שבועות של בטלה תיכוניסטית. ואז נזכרים איך כמה שעות אחר כך, כשהגעת בעצמך הביתה, לרגע לא זיהית כלום (בסך הכל תשעה ימים ביער ותראי מה קרה לך!) ואיזה כיף היה להתרחץ שוב כמו בנאדם, להתמרח בקרמים ולהרגיש שאת נורא משקיעה בעצמך, בעצם.




6 תגובות:

Odellia Mantzur אמר/ה...

מתה על הפוסט הזה שלך :)

מפתיע שכשאת מריחה קלמנטינה את לא מרגישה באוטובוס. מדובר באחד מריחות האוטובוס האייקונים בעיני.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

תודה :)
אני חושבת שאסוציאציות כאלו (בייחוד לריחות, שזה משהו שנטמע ממש עמוק בזיכרון) הן משהו מאוד אישי. חוצמזה, באוטובוסים שאני נוסעת בהם לא מקלפים קלמנטינות, אבל בשיעורים שהייתי בהם קילפו ועוד איך.

אנונימי אמר/ה...

http://www.youtube.com/watch?v=P8mD1GQLZr4

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

זה מקסים ולא הכרתי את זה.

דפנה י. אמר/ה...

טום פטרובר שר ככה כי הוא היה בלהקה צבאית.

אני זוכרת את ההופעה של היהודים שהייתי בה בגיל 22. הרגשתי אז כבר זקנה מדי. המוזיקה הייתה רועשת מדי, מעגלי הפוגו הפריעו לי. הבנתי שזמני עבר. הגיע הזמן לפנות את הבמה לילדים הבאים אחרי.

חוצמזה, פוסט חמוד ביותר.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

דייייי... להקה צבאית? איזה קטע :-)

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...