יום חמישי, 5 בדצמבר 2013

על ירכיים ומה שביניהן (??)

I השבוע בשיעור תולדות האמנות למדתי על לוקסוריה. מי זאת? אני מניחה שאפשר לרדת יותר לעומק מבחינת ניתוח, אבל בגדול זו דמות נשית שמייצגת את חטא תאוות הבשרים באמנות הנוצרית של ימי הביניים.

המרצה הראה לנו פסל שלה מתוך אכסדרת הכניסה לכנסיית המנזר של העיר הצרפתית מואסק. היא הוצבה שם כדי שהמוני העם, בצאתם מהמיסה של יום ראשון, יוכלו לירוק עליה ולהשליך עליה אבנים וכך ימרקו את מצפונם שלהם (ופרויד היה אומר על זה - מנגנון הגנה פרימיטיבי).

בכל מקרה, ככה היא נראית (זו הגברת מימין, מומלץ ללחוץ להגדלה):


הפסל די הושחת עם השנים (כנראה לתושבי מואסק היה הרבה על מה לכפר). במקור הוא היה בדמות אישה מעוותת פרופורציות - בעלת רגליים ארוכות וגפרוריות, עצמות בית חזה בולטות ממש (רואים את שדרת העצמות האופקיות על החזה?), שאת שדיה ואת ערוותה מכישים נחשים. מכל יופיה וגופה המפואר - הירכיים והחזה שפיתתה איתם גברים - נותר לה רק שערה השופע.

המרצה שב והדגיש שהדמות הזו נועדה להפחיד ולהתריע מפני הגורל הצפוי לנשים סוררות. בואו נניח שניה את המסר המיזוגני בצד, כי זה לא מה שמעניין אותי כרגע. תראו עד כמה היא דומה למודל היופי של היום (בלי הנחשים, מן הסתם). אני יודעת שזו כבר קלישאה פופוליסטית, לדבר על דימוי גוף, נשים אמיתיות וכל הסימפוזיון הזה, אבל פשוט נדהמתי מהחזיון. שדה ימי-ביניימית שהזכירה לי יותר מהכל את קירה נייטלי, קייט בוסוורת' וקארה דלווין.


II יש כמה אקסיומות מוצקות שעליהן קיומי מושתת. עובדות כאלו שלא ניתן לערער עליהן והן נקודת המוצא שלי בהסתכלות על העולם: אני בחורה חכמה, אוהבת לקרוא, נהנית ממוזיקה שנותנת בראש ויש לי רגליים שמנות.

בגלל שאני כבר לא בת 13 מחורפנת, "שמנות" זו לא ההגדרה שאני משתמשת בה. ובכל זאת מבאס אותי שהירכיים שלי נפגשות ואין ביניהן רווח. המודעות לאי-דקיקותן של הירכיים שלי מפעמת בי כל הזמן, לכן אני מקפידה ללכת עם נעליים שאינן שטוחות, ממעטת ללבוש טייץ ומדגישה את המותניים - כדי שחס וחלילה לא אראה כמו מלבן מהלך.

מביך מאוד לספר, אבל רק לפני כמה שבועות ירד לי האסימון לגבי דימוי הגוף המטופש הזה. הן לא באמת שמנות. הן נפגשות פשוט כי יש לי אגן צר שלא מאפשר להן להתרחק זו מזו. מעניין מה היה קורה אם היה לי אגן רחב יותר. הן כנראה לא היו נפגשות, אבל בטח הייתי חושבת שיש לי תחת גדול. אגב רווח בין הירכיים - הפוסט הזה של זוהר מדבר גם כן על העניין והוא מוצלח מאוד בעיניי.

III לא מזמן נתקלתי בפייסבוק בתמונות של האקס שלי וחברתו הנוכחית באיזה טיול בחו"ל. אני והבחור היינו ביחד מסוף התיכון ועד שהייתי שנה ומשהו בצבא. אני לא מתגעגעת לקשר הזה בכלל (הוא היה מאוד בוסרי ומתקשר אצלי אסוציאטיבית לתחילת הצבא, שהייתה תקופה די שחורה בחיי), אפשר להגיד אפילו שהטייטל המכובד "אקס" די גדול עליו. ובכל זאת, כמובן שמעניין אותי לדעת מי נכנסה לנעליי הגדולות (מטאפורית. אני מידה 36-7).

ראיתי אותם גם במציאות באיזה מפגש חברתי של סחים, אבל שמרתי שם על פאסון מלכותי ולא נעצתי בבחורה מבטים. לכן שמחתי במיוחד להשביע את סקרנותי באלבום הפייסבוק. הממצאים הם כדלהלן: היא פחות יפה ממני והייתי אומרת אפילו שיש לה פרצוף קצת גברי. א-ב-ל, יש לה שיער גולש חלק ובלונדיני (כל מה שחלמתי עליו החל מכתה ד') וזוג רגליים ארוכות, רזות ונפלאות (רווח בין הרגליים למהדרין. כל מה שחלמתי עליו החל מכתה ז') למרות שהיא טוחנת שם טאקו'ז עד-דלא-ידע. מסקנות: כנראה התבגרתי, כי למרות כל אלו היא לא גרמה לי להרגיש רע עם עצמי אפילו לשניה.

8 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

זה לא רק רוחב האגן, אלא גם ענין של מיבנה הרגל עצמה:
כשהרווח גורם לזה שגם הבירכיים לא נוגעות אחת בשניה קוראים לזה Genu varum - "רגלי O".
המצב ההפוך הוא כשלא ניתן להצמיד בכלל את כפות הרגליים כשהרגליים ישרות(ואז הירכים נצמדות חזק) קוראים לזה Genu valgum - "רגלי X"

שני המצבים די שכיחים.
במצבים חמורים ממליצים על ניתוח. במצבים קלים אפשר לשפר גם את ה-O וגם את ה-X בעזרת פיזיוטרפיה והתעמלות.

http://www.webanswers.com/post-images/8/8B/4E66E529-AABB-4F98-8B8BECBE6D2374E7.jpg

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

וואו, לא צריך להגזים. מצבי אינו פתולוגי ואני בהחלט מסוגלת להצמיד את כפות רגליי. כשהייתי בכתה היה לי בכתה ילד עם רגלי O במצב די חמור והוא אכן עבר ניתוח. כמובן שעד אז הילדים המרושעים לא הניחו לו.

Standing Ovation אמר/ה...

לי תמיד היה וכנראה גם יהיה אישיו עם הרגליים הלא-רזות שלי, אבל כמו שכתבת לומדים איכשהו להסתדר עם זה ודרך אגב החורף זאת העונה המחמיאה ביותר מבחינתי כי בגרביונים אטומים ומגפיים שרחבים בקרסוליים הן יכולות אפילו להיראות כמעט רזות :)
ותכלס פרצוף יפה לוקח בענק רגליים רזות!

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

פרצוף יפה לוקח בענק רגליים רזות? מבחינתי כן. כלומר, כנראה שלא הייתי מתחלפת במראה החיצוני עם החברה של האקס שלי.

אבל - לא פעם אני רואה סביבי בחורות עם פרצוף סביר ולא יותר, שנחשבות לסופר-אטרקטיביות בגלל רגליים מושלמות ושיער מקסים. כנראה שלכל אחד יש סדר עדיפויות אחר בדברים האלו.

sefi אמר/ה...

באמת שהעיסוק בעניין הרווח בין הרגליים הוא לגמרי עמוק מדי ומופרך מדי, בעיקר בגילנו. גם אני שבטוחה כי הרגליים שלי הן האיבר השמן בגופי, לדעתי, מבינה שאף אחד לא בוחר לאהוב מישהו לפי עובי הרגליים.
כל בני הזוג שהיו לי לא הבינו מה אני רואה ברגליים שלי שהוא כל כך בעייתי.

אני ממש לא הייתי רוצה שיתקרב אליי מישהו שעובי הרגליים הוא פונקציה עבורו בבחירת בת זוג. כל המאושרות עם הרגליים הדקיקות, שיהיה להן לבריאות, הן בטח שונאות בעצמן משהו אחר... עצוב.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

כן, עובי הרגלים הוא משהו שפיתחנו אליו רגישות יוצאת דופן ומיותרת, בעוד כל העולם בכלל לא שם לב לנושא ההו-כה-חשוב הזה. מעניין על חשבון איזו יכולת קוגניטיבית מופלאה זה מגיע, האובר-ריכוז הזה ב"פגמים "עצמיים.

אנונימי אמר/ה...

רגלים רזות עושות לי אסוציציות של זיקנה. כרס ורגליים דקות. זה ישר גורם לי לחשוב על סבאים שחיפי רגליים על שפת הים משחקים פריזבי עם הנכדים.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

אני צריכה להזכיר לעצמי את הדימוי המצחיק הזה בכל פעם שאתקל בבחורה דקיקה ומעוררת קנאה

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...