חפש בבלוג זה

יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

מה שיותר כחול


כחול כהה על הציפורניים: סימן שלאוגוסט הזה יש סוף, והוא בדרך.
יש לי בכלל (קצת) ציפורניים: סימן שתקופת המבחנים הגיע לסופה (היום!)

עוד ארבע שעות יוצא לדרך המבחן האחרון שלי, ואחריו משתרע החופש הגדול. בסוף תקופת המבחנים הקודמת לא ידעתי כל כך מה לעשות עם עצמי. אני חושבת שהפעם זה יהיה שונה - יש לי חשק עצום לחדש קשרים, בא לי לצאת מתל אביב ולפגוש חברים שלומדים אי-שם, ויש לי גם מיזם כלכלי-חברתי על הכוונת, שאולי באמת אצליח להוציא אל הפועל. חופש די גדוש.

אגב, אני חושבת שאם הקיץ הישראלי לא היה מביא איתו ימבה-ג'וקים, גם אני הייתי מאלו שמכריזים על עצמם כחובבי קיץ. ועוד מילה וחצי על ג'וקים (בחורה עם פוביה, מה אפשר לעשות) - בעקבות המבחן בתיאוריות אישיות הבנתי שהחרדה שלי היא לגמרי BY THE BOOK - אני גם נמצאת במצב דריכות מתמדת וממהרת לזהות את האיום (מה שנקרא - אנגייג'מנט) וגם מתקשה לנתק את הקשב שלי מהגירוי המאיים (מה שנקרא - דיסאנגייג'מנט).
-------------------------------------------------
בכל פעם שאני מתעוררת בבוקר, פותחת את הפייסבוק (כן, גם אני מהאלה) ומגלה שצף בדיחות גיחי-גיחי מז'אנר האינסייד-אינפורמיישן, שאין לי מושג מה הרפרנס שהן מכוונות אליו, אני פשוט מבינה שלפיד אמר עוד משהו מטומטם (והפעם - שנאוצרים).
-------------------------------------------------
אני בתקופה די פוריה בבלוג לאחרונה. יש לי המון על מה לכתוב, וזה מעורר אצלי שתי מחשבות:
א- זה די מטורף, אבל הבלוג הזה קיים כבר ארבע שנים. אני לא זוכרת אם היה משהו שהתמדתי בו ארבע שנים. מוזר שחבר שלי לא יודע עליו. ואולי הוא כן, וסתם מכבד את רצוני לפינה משלי?
ב- אני בקושי מקבלת פידבקים על פוסטים. כן, זה בדיוק מה שאתם חושבים - תלונה מתבכיינת מעדות "יואו, הלוואי שתגיבו יותר!!1". אני מרגישה קצת מרחפת באפלה לגבי מספר הקוראים כאן. אין לי מושג אם אף אחד לא קורא, יש מי שקורא אבל זה לא מספיק מעניין כדי להגיב, או שפשוט תם לו עידן התגובות ברשת. משיטוט בבלוגים אחרים, קשה לי לגבש עמדה. אני כן מזהה ירידה במספר התגובות גם בבלוגים אחרים, אבל לא יודעת עד כמה הנתונים האלו מוחלטים ונחרצים.



22 תגובות:

Unknown אמר/ה...

הבלוג שלך מעולה וחביב עלי מאוד! אחד הטובים בשטח, בלי ספק.

marjorie morningstar אמר/ה...

יש, תודה! אני: 1, עולם: 0.

אנונימי אמר/ה...

אני מאד אוהבת את הבלוג שלך וקוראת אותו באדיקות, אבל קיבלתי את הרושם שאת מאד חדה וביקורתית אז אני חוששת לכתוב תגובה לא לעניין... וגם, לפעמים אין מה להגיד. הורדתי את "מלאכים באמריקה" בעקבות המלצתך, אבל טרם ראיתי :)

marjorie morningstar אמר/ה...

הו לא, אל תחששי ממני. אפילו אין לי ציפורניים. אבל אם אין מה להגיד, אולי באמת עדיף לשתוק :)

איך אני שמחה שהורדת את "מלאכים" :-) אני בטוחה שתהני. זה כמו משב רוח קפוא באמצע הקיץ.

אנונימי אמר/ה...

קוראים קוראים. אל תפסיקי:)

marjorie morningstar אמר/ה...

אל חשש, לא התכוונתי להפסיק. פשוט תהיתי אם יש מישהו מהצד השני של המסך.

Standing Ovation אמר/ה...

אני קוראת!
אז ככה, בדיוק כשחשבתי על זה שבא לי לק כחול כי הציפורניים שלי קצרות ורק אז זה נראה לי יפה, ראיתי את התמונה שהעלית (מוחות גדולים וכל זה:))
א. איזו חשאיות!
ב. יש ירידה בתגובות זה נכון אבל זה ממש לא מדד לכלום, אנליטיקס זה המדד האמיתי ונראה שיש לך... :)

אנונימי אמר/ה...

אני הייתי שמחה להגיב לאחר כל פוסט שלך, אבל התגובה שלי ככל הנראה תסתכם ב"את גאונה ואני מעריצה אותך", אז נחסוך את החנופה התמידית ונשמור אותה למקרים מהסוג של הפוסט הנוכחי :)

marjorie morningstar אמר/ה...

סטנדינג - את מתכוונת לגוגל אנליטיקס? כי למרבה המבוכה, אין לי מושג איך משתמשים בזה. ולגבי הלק, הוא התקלף לי אחרי יומיים - כנראה שהקיץ מנסה לשדר לי שהוא לא הולך לשום מקום בזמן הקרוב.

marjorie morningstar אמר/ה...

אנונימית - את נהדרת. ריגשת אותי מאוד, בלי ציניות. איך אנשים שכותבים במדיה נטולת תגובות מסתדרים? פידבקים זה כלכך חשוב. כמו דלק שמניע אותך להמשיך ולכתוב.

אנונימי אמר/ה...

אני קוראת מסורה- תכתבי יותר :)

marjorie morningstar אמר/ה...

משתדלת. בחיי. יש לי עוד שני פוסטים בטיוטות, מקווה שאמצא זמן להעלות אותם בקרוב.

אנונימי אמר/ה...

אני קוראת מסורה וחושבת שאת נהדרת. בעקבותיך קראתי את מרג'ורי מורנינגסטאר, אפילו, והתבאסתי קשות מהאנטי-קליימקס, אבל זה עדין ספר נהדר.

יעל

marjorie morningstar אמר/ה...

וואו, איזה כיף שקראת את מרג'ורי! בסוף אני תמיד בוכה, אפילו שקראתי אותו מיליון פעמים. נראה לי שאני צריכה להושיב את עצמי לצפות בסרט, שמעתי שהוא נגמר יותר אופטימי.

אנונימי אמר/ה...

כבר כתבתי לך בעבר, ת קורא ה-rss שלי בשל טעמך המשובח בבלוגים. אני נכנסת לכאן גם אם לא פרסמת שום דבר :) ניקי

marjorie morningstar אמר/ה...

גם הוספתי כמה חדשים בזמן האחרון :-)

נגה אמר/ה...

אני פה, עוקבת באדיקות גם אם לא תמיד מגיבה. הבלוג שלך הוא ללא ספק אחד הדברים שכיף לקרוא ברשת. כיף שיש לפחות בחורה אחת שלומדת פסיכולוגיה עם חוש הומור בריא בניגוד לסיר הלחץ שרוב המחלקה הזו שרויה בו, ויודעת לצחוק על זה.
גם אצלי ירדו כמות התגובות, ואני לא ממש יודעת האם זו מגמה כללית או ספציפית לבלוג שלי (שלנו?)

marjorie morningstar אמר/ה...

תודה נגה, אני יכולה לומר בדיוק את אותם דברים על הבלוג שלך :-) והירידה ברמת התגובות - או בגלל הפייסבוק (אנשים התמכרו למיידיות שבלייק), או בגלל הקיץ (חם מכדי לחשוב על משהו לומר).

Unknown אמר/ה...

את נהדרת, וכותבת נהדר.
אני קוראת את הבלוג שלך כבר כמה זמן, אבל לא מפרסמת תגובות בדרך כלל- לא בגלל שמה שאת מפרסמת לא ראוי לתגובה, יותר בגלל שקשה לי לראות את מחשבותי מפורסמות ברבים.

אה, ויש לך טעם נהדר במוזיקה, לחלוטין!

marjorie morningstar אמר/ה...

הודיה, יש לך נקודה טובה. אני מודה שלא חשבתי על העניין שיש אנשים שפשוט מעדיפים לשמור את המחשבות שלהם לעצמם (כנראה האקסהביציוניזם שבבלוגינג עיוור את עיניי).

תודה על המחמאה המוזיקלית, כיף לדעת שיש מי שמקשיב לכל היוטיובים שאני מפזרת פה. לדעתי הטעם שלי בעיקר אקלקטי להחריד.

unicorn אמר/ה...

ואחרי שהגבתי בפוסט החדש יותר, המשכתי לקרוא מה פספסתי בפוסטים הקודמים שלך ומצאתי את זה.
אז עכשיו אני שמחה כפליים שהגבתי לך.
ואני אגב, מסכימה עם הודיה. אני חושבת שיש אי-שם הרבה פרחי קיר ביישניים, שלא קל להם לכתוב בפומבי, אפילו בתגובות.
אני קוראת כמה בלוגים שאני מאוד אוהבת באופן קבוע, ורק לעיתים נדירות מגיבה.
זו אני, זו בהחלט לא את :)

אנונימי אמר/ה...

די, תמשיכי
:-)

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...