יום שלישי, 7 במאי 2013

dye it blonde

חזרתי עכשיו מאחד הסרטים הכי גרועים שראיתי אי פעם. "החתונה הגדולה" הייתה אמנם ניקוי ראש לא-רע מהעצבים שלי על החוג לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, אבל זה התפקיד היחידי שהיא מילאה. וואו, איזה סרט מחורבן.

הקטע הוא שממש ידעתי לאן אני נכנסת - אורי קליין כיסח לסרט את הצורה ב"הארץ" (לא, לא עשיתי מנוי לאתר, סתם הייתי אצל ההורים בשישי), אבל התקשיתי להאמין שכל כך הרבה שחקנים חביבים+ יכולים להניב תוצר כל כך נחות. חשבתי שהוא סתם התפלצן. עכשיו אני רואה גם שהסרט רקוב לחלוטין ב-ROTTEN TOMATOES (שמונה אחוזי טריות עלובים).

מה שכן, סוזאן סרנדון נראית שם מעולה. היא עשתה לי חשק (1) להיות ג'ינג'ית, (2) לדבר בקול נמוך וצרוד, (3) להתאפר עד-דלא-ידע בפיצ'. אני לא יודעת אם התמונות הללו יצליחו להמחיש את האיפור המוצלח שלה שם, שגורם לי לרצות לפשוט על סניף המאק הקרוב למקום מגוריי (לא יקרה. אין לי זמן וקניונים התחילו להלחיץ אותי).

בתמונה: פרסומת לא-כל-כך סמויה לסאן פלגרינו. היא נעשית עוד פחות סמויה כשקתרין הייגל שותה בקבוק שלם (למה? כי היא בהיריון והיא הקיאה. וזה לא ספוילר. זה צועק את עצמו מהסצנה השנייה של הסרט)
החיסרון היחידי של סוזאן בסרט: לדמות שלה קוראים ביבי.
אגב, קניתי היום במקרה סומק פיצ' של סטילה. ייאמר לזכותי שהרכישה התבצעה לפני שיצאתי לסרט, ושאני לא עד כדי כך מושפעת מהמדיה וקורבן של תרבות הצריכה.

עוד שלושה דברים חשובים:
1. יש לי עבודה חדשה, שהיא בעצם בדיוק כמו הקודמת - רק במקום אחר. מה שהצליח קצת להצחיק אותי, הוא שממשק העבודה שם די דומה לממשק של בלוגר.

2. גיליתי להקה חדשה שלא הכרתי והיא ממש מוצלחת בעיניי (כותרת הפוסט, אגב, היא שם של אלבום שלהם. ממש התשובה הגלאמית ל-paint it black).

זה ראוי לציון, כי בדרך כלל האוזן שלי נאטמת אוטומטית למה שיצא אחרי שנת 99' (כלומר - כבר אחרי 80' וקצת אני לא מחשיבה שירים למוצלחים, אבל לפעמים יש להם איכות קיטשית/נוסטלגית/גילטי פלז'רית).

הסמית' ווסטרנס הם בטח היפסטרים עד לשד עצמותיהם, אבל עושים מוזיקה שנשמעת כמו גלאם מתחילת שנות ה-70. בחיי, הייתי בטוחה שזה שיר של טי-רקס שלא הכרתי:


3. החלפתי צלצול טלפון. לא עוד 20 CENTURY BOY הצווח (והנהדר, פשוט כמה אפשר עוד? צריך לגוון), עברתי לאיזה לד זפלין סטרייטי ומיינסטרימי למהדרין.

3 תגובות:

Danit אמר/ה...

אוי, כל כך קטלת את הסרט ..עכשיו אני מרגישה קצת לוזרית שאהבתי אותו :-)

*Maja* אמר/ה...

די בטוחה שגם אני אשנא אותו, לכן הלכנו לתופעות לוואי וממש נהנינו. ממליצה!

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

שששש.. אל תרגישי לוזרית. לכל אחת מגיע גילטי פלז'ר (שלי הוא הסרט הגרוע הזה עם מדונה ורופרט אוורט).

מאיה, אפילו לא שמעתי על "תופעות לוואי", מה שמוכיח עד כמה אני מנותקת, כנראה. לא יודעת אם אצליח לעמוד בסרט שעוסק במה שאני לומדת באינטנסיביות, אבל זה בהחלט נשמע מעניין.

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...