יום שלישי, 29 בינואר 2013

under constructions

כשהייתי בתיכון למדתי בכתת חנונים. לכל התלמידים היה ממוצע גבוה (לפחות בתחילת הדרך) וכמעט כולם עשו בגרות סופר-סופר-ריאלית-מורחבת. בסוף כתה י' או י"א הוצאנו סווטשרט כתתי (כבר אמרתי שהיינו חנונים, עכשיו אני לא צריכה להתנצל) שעליו מצויר (כלומר - אני ציירתי) התמרור הבא:


מתחת התנוסס הכיתוב הכה מתוחכם "י'1 - זהירות, חופרים". מעניין כמה עוד כתות ברחבי הארץ הוציאו בין השנים 2004-2010 חולצות דומות והרגישו סופר מגניבות.

לכבוד תקופת המבחנים האקדמית הראשונה שלי הוצאתי מהארון את הסווטשרט ההוא (שמתהדר בצבע ירוק-נזלת מזעזע). כבר שלושה ימים - אני חושבת, איבדתי קצת תחושת זמן - אני יושבת בבית, חורשת, ומרגישה כאילו כלום לא השתנה. אולי רק מינון צריכת הקפה שלי ירד מאז 2006.

כל ההסבר הארכני הזה נועד להבהיר שגם אני בין הלומדים שבטח מציפים לכם את פיד הפייסבוק בקיטורים ובדיחות לא מצחיקות. בחודש הנוכחי כמות העדכונים כנראה תרד קצת, עמכם הסליחה.

---------------------

אגב חזרה לתיכון ואפילו אחורה מזה -

לפני כמה ימים נדבק לי למוח וסירב לצאת השיר "תשאירי לי מקום לחבק אותך". לא משהו איכותי במיוחד שצריך להתגאות בו. בכל מקרה, זה הציף אותי בנוסטלגיה עכורה קצת.



כשהייתי בחטיבה ונתקלתי לראשונה בקליפ של השיר, הוא הכניס אותי ממש לסרטים. בכל פעם שראיתי אותו הרגשתי שמנה ורופסת (או לפחות שמנמנה וצ'אבית) וחשתי צורך עז להפסיק לאכול.

סנדי בר נראתה לי שם כמו התגלמותה של הבחורה המגניבה - דקיקה, עם שיער חלק (או פאה, אבל ממש לא שמתי לב לזה אז), מלתחת ניינטיז מצטיינת עם רמיזות גותיות בשקל ובחור עם גיטרה ושיער ארוך שלא מפסיק למזמז אותה (מה זה משנה אם אבטיפוס סתם להקה מעפנה. אז זה נראה לי מגניב). היא גרמה לי להרגיש רע עם עצמי במיוחד כי היא הייתה ישראלית - לא איזה אימג' אמריקאי בלתי מושג מקליפ מלוטש באמ.טי.וי. העובדה שאני לא נראית ככה נראתה לי אז כמו כישלון אישי שלי.

בקיצור, בכל פעם שראיתי את הקליפ הרגשתי כמו פרה משולחת רסן שחייבת להפסיק לוותר לעצמה. לא שעשיתי עם זה משהו - מעולם לא הרעבתי את עצמי, תמיד אכלתי ממש בריא - אבל ההלקאה העצמית הייתה צורבת, מילולית ממש. הייתי מרגישה את כל חטאי האוכל שלי (שבאמת לא היו איומים) עולים לי בגרון ועושים לי צרבת.

כמה שנים אחר כך קראתי שסנדי בר נאבקה במשך שנים עם הפרעות אכילה, כולל בתקופה בה צולם הקליפ. הרגשתי קצת מטומטמת ואפילו טיפה כעסתי (על עצמי? על מי שצילם את הקליפ? על סנדי בר? אין לי מושג על מי).

זהו. זה לא אקטואלי, לא רלוונטי לשום דבר שקורה עכשיו (חוץ מאשר הראיון השערורייתי עם ההיא מהאח הגדול שמרעיבה את עצמה, אבל תאמינו לי שאני לא מרפררת לסיפור הזה), אבל הייתי חייבת להוציא את זה מהמערכת. לא יודעת למה.

7 תגובות:

sefi אמר/ה...

וואו הקליפ הזה כל כך ניינטיזי ויפה עוד מהתקופה שהיו עושים קליפים כמו סרטים. היא באמת נורא רזה שם, אבל לא נורא.

בהצלחה במבחנים!

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

שותפה שלי ואני הרכבנו פעם פלייליסט ביוטיוב מכלמיני קליפים שהם כמו סרט. במיוחד כיכב שם "אולווייז" של בון ג'ובי, ולצדו כל קליפ שהוא של אירוסמית'.

אנונימי אמר/ה...

זאת ממש לא סנדי בר

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

באמת? אז חייתי בסרט?

דפנה י. אמר/ה...

באמת לא סינדי בר. לא יודעת מי זו כן, אבל לא היא.

אנונימי אמר/ה...

מי זאתתתת? אני כבר שנים מנסה לגלות. גם אני נשאתי אליה עיניים ורציתי גם להיות כך כך... נחשקת ע"י בחור עם קוקו וגיטרה ורזה ומגניבה ומוזרה. היו ימים... :)

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

ברכותיי, את המגיבה הראשונה כאן מזה חודש שאינה ספאם קידום אתרים!

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...