יום שני, 10 בספטמבר 2012

אירועי אוקטובר

עוד מעט אני נוסעת. כשאחזור, אני מקווה ש -

יפסיקו להוציא את המיץ ל"חמישים גוונים של אפור". אני נשבעת ששמעתי אתמול איזה תכנון לארגן הקראה של כוכבי "היפה והחנון". הצפי שלי: גל"צ יעלו תסכית רדיו (במסגרת ניסיונות ההצערה הפתטיים שלהם.. "מה שקורה עכשיו" וכו') בכיכובו של אהוד גרף, וימאיסו אותו סופית (את הספר! לא את אהוד) על הקהל הישראלי.

תיפסק הסאגה המביכה והאיומה הזו של מעריב. כשהייתי קטנה, אחד ההיילייטס של סוף השבוע שלי היה מוסף "תרבות מעריב", עם הטורים של ליסה פרץ, שמעון אדף, שי להב וגל אוחובסקי (יכול להיות שלא כולם כתבו במקביל. אל תתפסו אותי במילה) וכיתובי התמונות שנראו לי בגיל 13 כמו שיא השנינות. אני ממש לא מאמינה שזה מה שקורה שם כרגע.

תהיה לי עבודה. או איזשהו כיוון.

-----

אה, וכמובן - שנה טובה, מועדים לשמחה וצום יעיל :-) אני יוצאת למסע.

יום שישי, 7 בספטמבר 2012

היעד הבא שלי

אחרי שאחזור מהצפון הרחוק, אני חייבת לנסוע ללונדון. מלבד העובדה שמעולם לא הייתי, שמהווה חור רציני בהשכלתי התרבותית (וקראתי כל כך הרבה ספרים - בעיקר ספרי ילדים - לונדוניים!), בפרבר בריקסטון משתמשים בשטרות עם פרצוף של זיגי סטארדסט במקום ש"י עגנון. אני חייבת למסגר לעצמי אחד כזה.


הקרדיט - לכלכליסט.

וגם - זוכרים את הפוסט על השטר השבדי של נילס ואווזי הבר?

יום רביעי, 5 בספטמבר 2012

little baby nothing

יש איזו בחורה שעובדת איתי, שאני באמת מחבבת ונהנית להעביר בחברתה את המשמרות. היא טובה במה שהיא עושה, ונראית לי באופן כללי בחורה די מוצלחת (שגם נראית טוב).

אבל - זה היה בלתי נמנע, ה"אבל" הזה - יש לה נטייה מוזרה לדבר כמו תינוקת. לא "בו בו גו גו", אלא פשוט לדבר במעין קול תינוקי ומתפנק שכזה, שמורח את המילים ומשווה לה אצטלה לא אינטליגנטית במיוחד. ואני יודעת שיש בה יותר מזה! כשאנחנו מדברות אחד-על -אחד זה פחות מורגש - לפעמים לא מורגש כלל. אני אהיה זהירה ובכל זאת אומר שלדעתי, היא משתמשת בטון הזה בעיקר בדיבור עם גברים.

כששמתי לב לזה לראשונה, זה הדהים אותי. לא חשבתי שהתופעה הזאת עדיין קיימת, זה נראה לי כמו טרנד שחלף לו לפני עשור (זוכרים? בנות שמדברות בקול תינוקי ומתפנק? לא פגשתי כאלו מאז החטיבה). כשהייתי נערה ונתקלתי בתופעה הזו, רוב הבנות שדיברו ככה היו מאוד סלף-סנטרד ונראו גם בטוחות בעצמן. במקרה הזה, היא נראית לי נורא פגיעה ומעוררת בי המון אמפתיה ורחמים. אני באמת דואגת לה. מה הוביל אותה להתנהגות הזאת, ולמסקנה שהדרך הנכונה להתנהל בעולם הזה היא להקטין את עצמה (גם מנטלית)? שורת דייטים טראומטית? אולי היחס המגעיל של חלק מהאנשים שעובדים אצלנו?

אני לא זוכרת שהיא דיברה ככה כשהיא התחילה אצלנו, ולכן נראה לי שזה משהו שהתפתח במהלך החודשים האחרונים. בזמן האחרון התחלתי לשים לב שהיא גם הולכת בצורה שתואמת את הטון הזה, במין אופן שאולי הייתי מטופפת בו כשהייתי בת עשר, כשרציתי שיגידו שאני חמודה.

נזכרתי בזה שוב כשקראתי איזו כתבה על שובו של טרנד הקוקיות (AS IF! אולי עגבניות, וגם זה בקושי. אבל אני סוטה מהנושא..) שאזכרה איזו אפיזודה ב"רוק 30" על עובדת שטינה פיי שוכרת, שהקטע שלה הוא להיות "תינוקת סקסית".


אני חושבת ש-18 השניות האלו מסכמות די טוב את כל מה שכתבתי (אם כי במקרה הזה, הבחורה הבלונדינית מאוד בטוחה בעצמה ולא משדרת פגיעות כלל).

ולסיום - השיר הבא מוקדש לאותה בחורה, ובכלל לכל הבחורות שמצאו מפלט בתינוקיות. לבי יוצא אליכן.



יום שלישי, 4 בספטמבר 2012

אני בחיים, בחיי


  • פשוט - הייתה לי יומולדת (ויש לי המוןןן בגדים חדשים)

זו רק טעימה חלקית, וזה נראה פי מיליון יותר שווה במציאות

  • עשיתי מלא כיף ביומולדת (אכלתי נהדר ופרגנתי לעצמי מסאז' פשוט מעולה שחלמתי עליו שנתיים בערך)
  • טסתי לחו"ל
  • אני טסה שוב בקרוב מאוד (ליעד אחר) - וזו עוד טעימה: (איך פחדתי מהגבירה קרה כשהייתי קטנה!)



  • עוד שנייה וחצי אני מתחילה ללמוד (ומלאה בתהיות קיומיות בעניין)
  • ובינתיים - מקום העבודה שלי מתפרק קצת (ואני מתה לכתוב על זה, אבל חוששת למשרתי)

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...