יום שישי, 2 בנובמבר 2012

היפסטרית

כשקיבלתי את הטלפון הנוכחי שלי - גלקסי 2 נחמד ומשוכלל - לא היה דבר שרציתי יותר מאשר אינסטגרם. לתעד את חיי באופן עכור-אך-ענוג ולהיות מגה איט-גירל. לצערי, אז האפליקציה הייתה עוד נחלתם הבלעדית של אנשי האייפון ואני נאלצתי להסתפק בחיקויים לא כל כך רעים, תוך שאני משוטטת מדי כמה שבועות בגוגל-פליי ובודקת אם משאת נפשי הפכה זמינה גם למשתמשי סמסונג הנחותים.

כשאינסטגרם נפתחה לקהל הרחב, כבר עבר לי החשק הבוער להשתמש בה. הפילטרים עדיין נחשקים בעיני, אבל העובדה שמדובר ברשת חברתית די מרתיעה אותי. חוץ מזה, שימוש באינסטגרם הוא הקש המכריע במאזן הקלישאתיות ההולך וגובר שלי (גרה בתל אביב, לומדת מדעי הרוח, חארטה חארטה בלה בלה בלה). גם ככה האחים הקטנים שלי טוענים שאני פלצנית.

ובכל זאת, היום בבוקר נרשמתי. צץ מולי חיזיון פוטוגני שהצריך תיעוד והתחשק לי לשלוח אותו לחברה חובבת אינסטגרם. הייתי נורא עייפה בגלל איזו חתונה שהייתי בה אמש, אולי זו הסיבה בגללה נכנעתי לשד הרשתות החברתיות. לצערי הרב לא ידעתי שאי אפשר לשלוח הודעות אישיות באפליקציה, אז התמונה פשוט מתנוססת בחשבון שלי לדיראון אדם ועולם.

אבל היא יפה, נכון? אלו התכשיטים שענדתי בחתונה, משתכשכים יחד על השיש במקלחת.
מאוד "הבוקר שאחרי מסיבה"


יתר השבוע היה מבלבל קלות - בעיקר ניסיתי להבין איך זה להיות סטודנטית. אני עדיין לא ממש סגורה על תאריכי הגשות, למתי צריך לקרוא מה וכו'. לא רציתי, אבל אצטרך לקנות לעצמי יומן. אני אמנם מאמינה שהפרינט מת, אבל ספציפית כרגע ממש לא נוח לי לנהל את ענייני מהיומן של הטלפון.

------------------------------------

אגב לימודים, השכנה המבוגרת שלי נתנה לי הבוקר נקודת אור למחשבה. היא מאוד התלהבה לשמוע מה אני לומדת וטענה שזה נשמע לה גם מאוד פרקטי. לשם השוואה, היא סיפרה לי על הנכדה שלה, שסיימה תואר ש"אין מה לעשות איתו" באמנות ובעוד משהו. למרות שהיא מאוד חששה לעתידה הכלכלי של הנכדה, הבחורה הצליחה למצוא עבודת חלומות בתור יועצת רכש של יצירות אמנות לבתי מלון. באמת נשמע חלומי.

------------------------------------

עוד משהו שקרה השבוע: הלכתי לבנק וחיכיתי שעות בתור כדי להסדיר את תשלום שכר הלימוד שלי. הייתי ממש מתבאסת מהציפייה אלמלא עמד לפני (והיה אחראי לעיכוב) קשיש חביב ואקסצנטרי שהיה לבוש ממש כמו בלוגרית אופנה:

השמאלי, כמובן
חוץ ממבטא אנגלוסקסי מצלצל, היו לו גם מכנסיים משובצים בסגנון פיג'מתי, ז'קט ספורטיבי שנראה עשוי מפשתן, מוקסינים אדומים קטיפתיים עם איזשהו לוגו מוזהב מקדימה וכמובן - תיק צד של LV. קשה לי להאמין שמזויף. הסבאון התבדח עם אחת הפקידות ואמר לה "look, we have the same pants". לא ראיתי את הפקידה, אבל אני מאמינה שכך אכן היה.

4 תגובות:

לילך הדר אמר/ה...

בעיניי גוגל קלנדר הוא היומן הכי יעיל. אי אפשר לאבד אותו, הוא לא גומר את חייו זרוק בתחתית התיק והוא לא נמחק כשמתקלקל הטלפון. ואני בודקת מייל הרבה יותר מדי פעמים ביום כך שקשה לפספס התראות. ואני תמיד אהבתי בגדים של קשישים. בעיקר אנגלוסקסים.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

בגלל שיש לי גלקסי, היומן בטלפון מסונכרן עם גוגל-קלנדר. הוא אכן יעיל, אבל כשאני לא מול מחשב ונתונה רק לחסדיו של הטלפון לא כל כך נוח לי "לעלעל" בו. אני לא מתכוונת לוותר על שירותיו היעילים, פשוט להוסיף לעצמי עוד סוג של תזכורת.

אלכס אמר/ה...

אני מתה על זקנים שלבושים מושקע, גורם לי להרגיש שהחיים לא נגמרים אחרי גיל 40...

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

החיים בטוח לא נגמרים אחרי 40. רק אז מתחילים באמת להרוויח כסף כדי לקנות בגדים (אני מקווה).

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...