יום רביעי, 27 ביוני 2012

היי, מה זה?

נתקלתי בקטע הבא בפייסבוק, תחת הכותרת המגה-סחית "חוויה של לילה לבן שהתחילה בשלוותה - נכון לקרוא :)"
בהתחלה חשבתי שמדובר באיזה טקסט מחאתי במסווה שנועד למתוח ביקורת על המועדון, כי ההתחלה די מלחיצה והעמידה לי מיד את האנטנות. התברר שלא מחאה ולא סתיו שפיר. איוונט פייסבוקי של יח"ץ למסיבה ותו לא.

אתמול היה לי אחלה זיון. לא ממש היית "במוד" לסקס אבל אני גבר וכגבר - כשאני יכול לזיין, אני מזיין! אז נתתי את כל כולי..פגשתי אותה על הבר, היא אמנם זו שהציגה עצמה בפניי אבל לא נראה שהיא חשבה שככה יסתיים לו הלילה.


אני השתדלתי שכל משפט שלי יהיה במקום, הבלטתי את תכונותיי החיוביות והסתרתי את השליליות, דאגתי להצחיק כשצריך ולהיות ענייני ורציני כשזה התאים, כמובן שהפעלתי את קסמיי ודאגתי לזרימה של אלכוהול שיעשה את מלאכתו. היית שמח לפרט קצת יותר, בכל זאת היו שם כמה מהלכים שהיו עושים אתכם קוראים גאים אבל אני רוצה להגיע לנקודה.


בבוקר, ללא שינה, אחרי שהסברתי שאני ממהר לפגישה (שיזמתי בשנייה שיצאתי מהדירה שלה) אמרתי שלום מנומס והלכתי חמוש במספר טלפון ושם מלא באנגלית, אתם יודעים למה...מצאתי עצמי מהלך על דיזינגוף, בלי משקפי שמש, עם חולצה שחורה מכופתרת מעופשת מסיגריות, צמא למים והתחלתי לשחזר את אירועי אתמול..תכלס, לא היו לי מסקנות מרעישות, התחושה הייתה מוכרת, היה לי סיפור נחמד, שאפתח בו את הפגישה הזאת שאני בדרך אליה אבל מעבר לזה, תחושה של ריקנות וחוסר סיפוק בכל הקשור לחיבור שלי למין היפה, משהו לא מספיק אמיתי..


אני רוצה זוגיות!!אני רוצה לדעת לאיזה מיטה אני אכנס בלילה. אני לא רוצה לבחור משפטים. אני לא רוצה להסתיר תכונות שליליות. אני רוצה ללבוש בבוקר, אחרי מקלחת, חולצה ותחתונים נקיים (לא איכפת לי לחזור לג'ינס של אתמול). לא רוצה להתאפק, רוצה להפליץ.אולי שבוע הבא אמצא אותה בשלוותה...

אז נכון, זה לא טקסט של המרכז לאמנות הפיתוי, אבל זה די מגעיל. גם תיאור ה"פיתוי", גם הבוקר שאחרי וגם שאיפותיו הרוחניות של הבחור.

אני באמת מתקשה להבין איך כל כך הרבה בנות אישרו את הגעתן למסיבה ולא כתבו מילה על הטקסט המפגר הזה. נכון, לא כולן פמיניסטיות לוחמות ובאמת לא נאמר כאן שום דבר חריף, אבל לא מעצבן אתכן שככה מוכרים לכן מסיבה? עם איזה דושבאג שרוצה להפליץ?

יש מישהו שעובד איתי שהוא תמצית הבהמיות והטמטום. קוף-אדם ממש. אני לא מצפה ממנו ליותר מזה (הוא עוסק בתחום שכבר נראה לי מחייב ריקבון נפשי שכזה) והסביבה מתייחסת אליו בשוויון נפש. הוא עושה את העבודה שלו לא-רע, מסתחבק עם החלונות הגבוהים (שלדעתי חוששים ממנו ולא מעזים להסתבך איתו) ומדי פעם צורח משהו סקסיסטי להדהים על איזו בחורה במשרד. בשגרה.

בזמן האחרון אני מרגישה שיותר ויותר אנשים סביבי הם מעין גרסאות לקוף ההוא, ושהסביבה משלימה עם זה לחלוטין. שהוא מהווה מין מודל לחיקוי עבור "הגבר הישראלי האמיתי", זה שלא מתרגש משטויות ולא נותן לזוטות כמו העובדה שאנחנו כבר לא חיים בשנות החמישים להטריד אותו. נראה לי שיותר ויותר בחורים נתלים ב"אותנטיות" נוטפת הטמטום הזאת כדי לחסוך מעצמם את הצורך להתאמץ, להתנהג כמו בני אדם, להקשיב רגע לאחרים. אני באמת חוששת ש"מגזינים לגברים" (סטייל בלייזר), שהתחילו כבדיחה משופעת טסטוסטרון שעאלק-בזה לנשים, נתפסים ברצינות על ידי כלמיני בחורים.

8 תגובות:

קרן אמר/ה...

וואו! מה שמדהים הוא שאיפשהו יש יחצן או יחצנית שמשוכנעים שהם הביאו אותה בשיחוק מטורף למשיכת בחורות למסיבה.

איכס.

ובנוגע לתחושה שלך, אני חושבת שברוב המקרים התחושות האלה נובעות מהתנהגות הסביבה הקרובה אליך. אני יכולה לספר לך שהעבודה הקודמת שלי כללה לא מעט טיפוסים שכאלה(בכל זאת, חברה בתחום הביטחוני, צריך להצדיק את הדרגות). כשעברתי לחברה הנוכחית גיליתי שאפשר אחרת. מה שאני מנסה להגיד זה שאל תשליכי את ההתנהגות בעבודה שלך לשאר אוכלוסיית הגברים. נכון, יש לא מעט גושי חרא, אבל הם צפים להבדיל מהמנומסים, האדיבים ומכבדי נשים.

BeautyBitch אמר/ה...

כשאפילו העיתונות מלאה בטקסטים מהסוג הזה (בין אם אנו רואות אותם דרך פרסומות לדאודורנטים או טורים אישיים של אמני פיתוי) נשים וגברים נהיים קהים לסוג הזה של החפצה זולה. זה מוכר, ידוע ודוחה, אבל לאף אחד זה לא מזיז. אם מעניינים אותך טקסטים כאלה אני ממליצה על ״שק של נחשים״ בלוג מעולה בדיוק בנושא הזה.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

קרן - אני לא משליכה על כולם. אבל אני מרגישה שזה פושה ברבים מאוד.

ביוטיביץ' - אני מכירה את "שק-של" ומדי פעם מפנה את תשומת לבם של הקולגות שלי אליו..

IsraelMakeup אמר/ה...

אויש מחליא.
בכלל הטקסטים בעיתונות הכתובה וגם בדפים מסחריים בפייסבוק (שלכאורה מנוהלים על ידי אנשי מקצוע) מידרדרים מיום ליום.
כמו לדוגמה הטקסט המזהיר הזה על קייט מידלטון שהופיע בז'רונל מעריב ז"ל:
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=251311538294990&set=a.103307609762051.5312.100002484368143&type=3&theater

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

היי, ז'ורנל עדיין חי. בערך. ואם אנחנו כבר בעניין, כדאי לך להציץ בכתבה "המלאכיות של בנצי" (יש בnrg ובמהדורה המודפסת של מעריב)

sefi אמר/ה...

אני מניחה שאנחנו שחושבות שזה איום ונורא ומעולם לא נתקרב לגברים מהסוג הבהמתי הזה הן מיעוט.
יש רוב סחי שזה מקובל אצלם לחשוב שזה סביר ברמת מה למרות שקשה לי להאמין שיש בנות שירצו יחס כזה. ידוע שחשיבה ביקורתית היא בידי המיעוט. אני לא מכירה אחד מחבריי שמתנהג ככה וזה מנחם כי יש אנשים שונים בעולם ואנחנו לא כאלה.
האם זה משהו שמסמל מגמה או מטריד אותי? אני לא יודעת. אני מניחה שזה מזעזע ואנחנו ממשיכים הלאה ומקווים שהעולם שלנו טוב יותר :)

אנונימי אמר/ה...

אני כל כך מסכימה איתך. וכל פעם ששואלים אותי איך זה שאני עדיין רווקה בגיל 25 אני מצביעה על התופעה הזו בדיוק. גברים שטחיים שמתנהגים כמו בהמות ובטוחים שהכל סבבה וככה צריך.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

להיות רווקה בגיל 25 זה לא כזה אסון.. (וגם לא אחר כך, או בכלל).

you might also like

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...