חפש בבלוג זה

יום ראשון, 13 במאי 2012

teaser

בימים האחרונים השיר שהכי בא לי לשמוע הוא personal jesus. שזה מאוד מפתיע, כי אני ממש-ממש-ממש לא מחובבי דפש מוד. מצד שני, זה השיר הכי מוצלח שלהם לדעתי.

לא כתבתי *יחסית* הרבה זמן, בגלל שלל סיבות. א'- סיפרתי לפסיכולוגית שלי על הבלוג, אז אולי כתגובה לחשיפה היה לי צורך לא מודע להקפיא לרגע את העניין. ב'- היו לי אורחים מעניינים מחו"ל, פרטים מורחבים יגיעו בהמשך. ג'- השילוב בין פרשת האונס בקריית מלאכי לבין האונס בתל אביב (שהתרחש מטרים מהבית שלי) הכה אותי בשוק. אני כבר שבוע מסתובבת בתחושה שהחיים הם ספר של סטיבן קינג (מינוס רוחות הנקמה האינדיאניות) ומתחת לכל מציאות מהוגנת-יחסית מסתתרים שדים אפלים. אגב, בסופ"ש התחלתי לקרוא את "בלב היער", ספר מתח (לא ספרות עלית אבל מוצלח מאוד לסוגו) מבעית למדי  שרק מאשש את ההנחה הראשונית שלי על שלדים בארון ויצרים רעים בכל אשר נפנה.

6 תגובות:

danra אמר/ה...

מרגישה משום מה כאילו אני כתבתי את הפוסט הזה, רק בלי הפסיכולוגית, האורחים והספר...
אני אגב מחובבי דפש מוד.

Peacha אמר/ה...

כמוך- כמוני.
הכתיבה כרגע ממני והלאה.
שיר מעולה ד"א נהנתי להזכר בו.
האונס בת"א הכניס אותי למעגל מחשבות קשה, מכיוון שזה פה וקרוב (גם אני הייתי ליד המקום) והוא מגיע למקום שאת מרגישה הכי בטוחה בו- שאת הולכת עם החבר.

marjorie morningstar אמר/ה...

אז את בטח נהנית עד מאוד מהפרסומות של דיור שמציפות את יוטיוב :)
(האמת, גם אני נהנית מהן)

marjorie morningstar אמר/ה...

כן, העובדה שמדובר בזוג הופכת את העניין לאפל אפילו יותר.

sefi אמר/ה...

אם גילית לפסיכולוגית, אולי תגלי גם לנו?

marjorie morningstar אמר/ה...

לגלות לכם מה? הרי אתם כבר קוראים פה..

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...